תלמד אותי לשחרר אותך אהובי (כבשתי אותך עונה 2)

פרק 45: שישרף העולם

•עדי P.O.V•
הרוח הקרירה של הלילה היכתה על פניי, התקדמתי אל עבר החוף. הגלים היכו על החוף התקדמתי אל אותו המקום שרגלי לא דרכה בו ארבע שנים. ארבע שנים לא הייתי כאן מאז אותו לילה ששכבתי איתה שם בפעם הראשונה. איפה הכל התחיל ואיפה שהכל נשרף השדים הישנים היכו אותי שוב ושוב האוויר לא נכנס אל ריאותיי. הייתי פוסט טראומה מהלכת התמודדתי איתה לא רציתי לזכור את השבי והחום שבו עורי בער. אותו ריח הדם והבשר המרוסק, התקדמתי אל עבר הצוק שבו לראשונה נפגשנו הצוק שבו היא רימתה אותי וקפצה למים. הבטתי על המים הכהים באור ירח, השדים התחילו למלא אותי יותר ויותר גופי עלה באש. הרגשתי את גופי בוער מכאב מאותם המכות מבלי הרבה מחשבה קפצתי למים הקפואים צולל לתוכם נותן למים לקרר את גופי הכאוב. ואותם הצללים והחושך חזרו במכה חזקה.

•שנתיים לפני•
התנשפתי משתעל דם כל גופי טפטף בדם, כשזרועותי תלויות באוויר הייתי מותש. הדם טפטף על הרצפה מגופי כמו בשר לאחר שחיטה. "אתה תסבול ככה כל ימי חייך האחרונים עד שלא תתאסלם יהוד ארור." שמעתי את קולו החד של הטמג׳א.
"על גופתי המתה גם אז לא התאסלם אם אני צריך למסור את נפשי אמסור אותה על קידוש ה׳." לחשתי בקול חלש מתעלף.
"אין בעיה תסבול!" הוא חייך את החיוך השטני שלו כשחייליו פושטים את עורי.
רוח חזקה הכתה את פניי כשהשמש זהרה בשמיים התכולים. ריח מלוח היה באוויר צעדתי יחף על החול הרך כשהגלים מתנפצים על החוף ומלטפות את רגלי. באופק ראיתי את דמותה היא עמדה עם שמלה אדמדמה שהיא לבשה בנשף הסיום שיערה התבדר ברוח הנעימה. "לירז." לחשתי את שמה כתפילה היא הסתכלה עליי עם עיניה החומות שחרחרות כאש הן נצצו בחום רך.
"עדי!" היא קראה בשמי רצה אל כיווני רציתי לתפוס אותה לחבק אותה ולא לשחרר לעולם כמה שהיא חסרה לי. "אני אוהבת אותך." שמעתי את קולה הנשי היא התקדמה אליי כשזרועותיה עוטפות אותי פתאום לא הרגשתי בהן גופי בער בכאב.
ודמותה היפיפייה נעלמה ברגע התעוררתי כשאני עדיין תלוי. נטפתי מים קפואים זיהיתי את החדר השחרחר שלא היה בו אור קטן. לא היה בו תקווה רק מוות אור של גיהינום.
"אני רואה שאתה התעוררת אתה לא תראה את לירז שלך." הטמג׳א אמר בבוז את שמה שגרם לי לזעם.
"אל תבטא את שמה עם הפה הארור שלך." אמרתי בזעם בערבית.
"לירז הזונה היהודיה." הוא ביטא את שמע מלכלך את שמה.
"אמרתי לך לא לקרוא בשמה!" שאגתי בזעם מנסה להשתחרר מהכבלים. "יא ערבי מזדיין בתחת שרמוטה היחידה זו אשתך!" צרחתי עליו בזעם.
"מה אמרת חתיכת חזיר יהודי." הוא אמר מתחיל להכות אותי חגורת עור פושט את עורי חייליו התחילו לפוצץ אותי.
"תהיה בטוח היא גם תהיה בידי ואני אעשה בזונה שלך מה שאני רוצה לירז." הוא אמר מעלה לי את העצבים קיללתי אותם כשהם ממשיכים להכות אותי בכל הכוח. עד שהרגשתי שוב שאני רואה צללים כהים אף אחד לא ילכלך אליה אף אחד לא יקלל אותה. אף אחד גם אם לא אצא מכאן חי אני אדאג שהוא ימות הם ימותו לפני שהם יגעו בה.