תלמד אותי לשחרר אותך אהובי (כבשתי אותך עונה 2)

פרק 57: להיות עם אנשים אבל לבד

•לירז P.O.V•
קול רעמים נשמע מבעד לחלונות הגדולים, בהיתי בשמיים הכהים הלילה אור הירח נעלם מהשמיים. עמדתי במרפסת כשטיפות הגשם נופלים על האדמה הזרה, הרגשתי איך גופי רועד לא מפחד אלא מהקור הזה. שכבר הכרתי לפני חמש שנים אותו קור של מוות. אותו הריח של הגשם מילא את חלל החדר ישבתי בחדר חשוך במלון. כשאני רק לבושה בחזייה ותחתונים. כשגופי הסתיר צלקות לבנות חיוורות ישבתי בוהה בהם, זוכרת ממה הם באו כל אחד. האוויר היה חנוק בחדר הקר הזה הרגשתי את אותו החבל מתהדק על גרוני, מזכיר לי את הצללים שניסיתי נואשות לחמוק מהן. ידעתי שלצללים האלה אין עוד משמעות בהיתי בגשם שהחל לרדת בעוצמה. כשאני מסתכלת במרפסת מתמלאת בטיפות שאט אט מלאו את הרצפה. השבועיים האלה שכאן היו חונקים הם חנקו אותי בתור לירז. רציתי לקום לצאת מכאן לברוח למדינה אחת ויחידה שבה היה בה האהבה הכי גדולה שלי. הילד הקטן שלי יגל כמעט ולא יכולתי לנשום בלעדיו. הדמעות זלגו באי רצון כשנזכרתי בו הוא כל כך חסר לי. אני צריכה את הריח שלו אני צריכה לחבק אותו אני צריכה את החיוך התמים של הילד הזה. אני רוצה לראות אותו גדל לנשום אותו לראות את עיניי הדבש האהובות כמו של אביו. אותם עיניים שאהבתי בעבר לא אני חייבת להתעשת אחרת לא אראה אותו. לירז תרגעי את מספיק חזקה בשביל יגל תשארי חזקה. תשאירי את לירז בצד תתמקדי באמיה גשם בלילות. אני חייבת לשדר את אותה הדמות שהפכתי להיות. ניגבתי את דמעותיי כשקולות הרעמים בחוץ מתחזקים צעדתי אל המקלחת פותחת את המים מתנתקת ממי שאני באמת וחיה את הדמות. אחרי רבע שעה עמדתי מול המראה כשאני מייבשת את שיערי מתחילה להתארגן מתחילה לעבוד על שיערי הבלונדיני. שיערי היה חלק במילא עשיתי בייבליס שנראה מדהים על שיערי. השתחלתי אל תוך השמלה לובשת אותה. כשפתאום נשמעו דפיקות בדלת הייתי כמעט מוכנה. התקדמתי אל כיוון הדלת פותחת אותה מוסטפא עמד בפתח בוחן אותי. כאילו באמת היה לי דמיון לאותה האישה שהמוסד חיסל.
"אבא," קראתי בחיוך רך מחבקת אותו למרות סלידתי.
"אמיה את יפיפייה." הוא אמר נכנס אחרי לחדר. "אם אמא שלך היתה רואה אותך היא היתה מאושרת." הוא אמר בגאווה. "אמיה באתי לכאן להביא לך משהו שהיה שייך בעבר לאמך רציתי כעת להעניק אותו לך." הוא אמר מושיט לי קופסא. פתחתי אותה בעדינות מהוססת.
"אבא?" קראתי בהפתעה.
"כעת הן שלך אמיה." הוא אמר מתקדם לעזור לי לענוד את השרשרת שהיתה יפיפייה עם מיהלומים. עמדתי מול המראה עונדת את העגילים עדינים ארוכים כסופים מיהלומים הכי יקרים שיש. "אלה היו של אמך יפתי כמה את דומה לה." שמעתי את קולו של מוסטפא מבעד למראה. הייתי ריקה באותם רגעים התגעגעתי להוריי ליגל הם היו חסרים לי. עמדתי ממשיכה להתאפר מתכוננת לערב שמצפה לי הלילה כשמבט קפוא על פניי שכמעט לא נראה לעין.
"אבא אני מצטערת שלא זכיתי להכיר אותה, היא בטח היתה אישה מדהימה." אמרתי לו בעיניים בורקות מדמעות שלא זלגו מעיניי.
"אמיה ביתי היקרה גם אני מצטער על כך." הוא אמר מחבק אותי. דמעה חמקה מבעד לעיניי אלה לא היו הדמעות על חייו שהוא הביא על עצמו. אלה היו דמעות של געגוע לבן אהוב שלי שאולי לא יזכה לגדול עם אמא. כמו אותה אמיה שלא זכתה לחיים ובעיניו של מוסטפא היתה האוצר היחיד שנותר לו חי.
"די יפתי לא רציתי לצער אותך, תתארגני אני אחכה לך באולם הגדול." הוא אמר בחיוך מעודד מנגב את דמעותיי ויצא. הרגשתי שבורה באותם רגעים עיניי היו ריקות מכל רגש הפכתי לריקה בתקופה שאני כאן. לבשתי שמלה כסופה צמודה ארוכה היא היתה חשופה מאוד חזהי השופע הודגש. גבי היה חשוף ברצועות עדינות שחשפו את את מותניי במשולשים עדינים. השמלה היתה מכוסה ביהלומים לבשתי שרשרת עדינה שתאמה לעגילים. ענדתי צמיד בצורת נחש ולבשתי עקבים כסופים גבוהים.
עמדתי כשמבט קפוא על פניי בוהה בדמותי הלילה הכל עומד להשתנות לעד. אני נכנסת באופן רשמי לשושלת ח'אמנאי וכולם יכירו בי כבת אבודה בערב הזה. הבת שחיה באירופה שנים כה ארוכות בלי לדעת על עברה הטרגי. עמדתי נחושה להצליח במשימה לא משנה כמה קשה לי, מחיתי כל זכר מאותה לירז שמחכה לרגע שרגלה תדרוך על אדמת ארץ ישראל והיא תשוב לבנה. כעת נכנסתי לדמות בטוחה בעצמי התאפרתי באיפור ים תיכוני בצורה הכי סקסית מרחתי על שפתיי אודם אדום בוהק, נראיתי סקסית בצורה שיכלה להפיל כל גבר לרגליה. שיערי הבלונדיני היה מסודר בתסרוקת יפיפייה.
קול דפיקה נשמע בחדרי במלון. הלילה עלי הראשון החליט לרכוש את כל המלון עבור אורחיו על מנת לארוך מסיבת ניצחון על כך שנכדתו חיה. הניצחון הוא כמובן על הציונים ״השטניים״ שהוא כל כך רוצה להשמיד. כמה טוב שהוא לא יודע שאותם ציונים הכינו לו מלכוד שממנו הוא לא יצא. קול הדפיקה חזר שנית הוצאתי את המחשבות על המטרות שאיתם אני אתמודד מביטה בדלת מבעד למראה.
"כן," קראתי לעבר הדלת. הדלת נפתחה נכנסו מבעדה שתי דמויות רנייה ואיספיר. רנייה לבשה שמלה בצבע ורוד פוקסיה ארוכה שהסתירה את כתפייה לא נראתה משהו היא היתה רחבה מדי נראה כמו משהו מקולקציות האיראניות ישנות של ה׳ יודע מאיזו מאה. ואיספיר לבשה שמלה צמודה בצבע זית גם היא נראית כאילו עוצבה לפני עשר שנים לפחות לא על פי הסגנון העכשווי. ככל הנראה החרם כלכלי שיש עליהם השפיע לא רק על אוכלוסיות החלשות גם על העשירים.
"ואו את נראית מושלמת הלילה אחיינית יקרה שלי." שמעתי את קולה של איספיר משתנק בהפתעה למראה שמלתי. ראיתי את עיניה החדות של רנייה בוחנות אותי בעוינות שהיא ניסתה להסתיר בחיוך צבוע שלה. ידעתי שהיא היתה רוצה ללבוש שמלה דומה אבל מעמדה לא אפשר זאת.
"את בהחלט יפיפייה הלילה אמיה." קולה היה דק וידידותי כלפי חוץ. "הלילה את תכבשי את כל תשומת הלב הגברית." רנייה אמרה בעוקצנות שלא נראתה כלפי חוץ אבל אני הכרתי אותה יותר מדי טוב בשבועיים שאני כאן. למדתי מה מטרה של רנייה כמה שיותר לבלוט היא חששה מכך שמוחמד ישים לב אל אמיה.
"תודה רנייה גם את נראית מושלם הלילה מוחמד לא יוכל להסיר ממך את העיניים." אמרתי בחיוך ציני שנראה כלפי חוץ ככנה. יכולתי לראות אותה מתפוצצת וקולטת את הלעג שלי שהסתרתי בצורה טובה.
"כן, אני בטוחה בכך." היא אמרה בחיוך בטוח משלה.
"אחיינית יפיפייה שלי אני בטוחה שתסנוורי את כולם הלילה את יפיפייה בדיוק כמו אמא שלך." איספיר חיבקה אותי בגאווה.
"תודה דודה." אמרתי מחבקת אותה בחזרה. יצאנו שלושתנו צועדות במסדרון הרחב ידיים שהיה מעוצב בשטיחים פרסיים מכל עבר. ידעתי מדוע הן באו אליי לחדר איספיר ניסתה להתקרב אליי היא רצתה כלה חלופית לבנה. אחרי ההצהרה של מוחמד ושלי שאני מעוניינת באחיו עלי השני שהוא המתחרה שלו. אני בטוחה שמסעוד יידעה את אשתו במה שקרה הבוקר. אמנם איספיר גם אם ידעה לא אראת כלפי חוץ דבר שהיא יודעת. אך היא פעלה להחליף את רנייה בכל מחיר איספיר לא סבלה את כלתה בזה לא היה לי צל של ספק.
"הגנים בשושלת שלנו מאוד מושלמים, כמה את מושלמת אמיה." איספיר אמרה בעוקצנות גלויה כלפי כלתה לעתיד שרק היתה מוכנה לקבור אותי במבטה. היית רוצה גנים מושלמים כמו שלי אילו היית יודעת מאיזו שושלת אני באמת, אם היית יודעת שאני יהודיה שנולדה למשפחה ציונית שאותה חמך ובעלך רוצים להשמיד היית מקבלת דום לב.
"השושלת שלנו היא מלאה גם באנשים משכילים וחכמים מאוד." אמרתי רומזת לה בצורה דקה שאני מבינה שדבריה מופנות כלפי רנייה. ובנוסף לכך שהיא רוצה להשאיר את ההון בתוך המשפחה ואת השליטה כמובן.
"בטח הגברים במשפחה הזו יודעים לבחור טוב מאוד את הנשים בשושלת הזו, נשים יפיפיות וחכמות." רנייה השיבה בחיוך מזויף שנראה כמעט אמיתי ידעתי שהיא לא סובלת את חמתה לעתיד.
"בהחלט ואת בקרוב עומדת להיות חלק מהמשפחה הזו." אמרתי בחיוך גדול וגאה.
צעדנו מגיעות לאולם הגדול שהיה מלא באנשים רבים. צעדתי ביחד איתן לאולם כשחלונות זכוכית ענקיות בסגנון ים תיכוני מילאו את הנוף של העיר טהרן. מאחורי אחד החלונות היתה מרפסת רחבה שנראתה עתיקה כאילו היתה מתקופה של הספווית ככל הנראה. הגשם הלילה ירד בעוצמה הסגנון היה מלכותי מברשות גבוהות ומוזיקה ים תיכונית התנגנה הנשים רקדו להם הגברים עישנו נרגילות ודיברו. רוב הנשים היו מכוסות בכיסויי ראש והצעירות כיסו את ראשן אך לבשו שמלות צמודות כל מיני לא יפות במיוחד. הייתי היחידה בין היחידות שהיו לבושות חשוף כל המבטים היו אליי כשצעדתי אל תוך האולם המלא. ראיתי את עלי הראשון עומד עם קבוצה של פוליטיקאים ועם הנשיא הנוכחי. ועל פניו היתה הבעה לא מרוצה כלל שנכדתו לבושה בשמלה חשופה. לידו עמד מוסטפא ומסעוד ומוחמד ועלי השני וביניהם לא אחר מאשר עדי אטיאס. התקדמתי צועדת בצעדים בטוחים כשכולם בוחנים אותי המומים מזועזעים מלבושי הלא צנוע. צעדתי לוקחת לי כוס משקה טעמתי את המשקה לעזאזל אין להם אפילו אלכוהול. מצד שני אהיה יותר מפוקסת במטרה.
"אמיה!" שמעתי את קולו של עלי הראשון קורא לי כשהוא מתקדם ביחד עם אותה קבוצת גברים לכיווני.
"כן, סבא." אמרתי מתקדמת אליו בחיוך שגרם לדמות הגברית להביט בי כמהופנט. איכס הוא זקן מדי ידעתי מיהו האדם הזה.
"תכירי את חסאן רוחאני נשיא איראן." הוא אמר עושה ביני ובינו היכרות. "חסאן זו אמיה הנכדה שלי." הוא הציג אותי בפני דמותו של השטן. "הציונים הארורים כמעט הצליחו לגזול אותה לנו רצה אללה והיא חיה." הוא המשיך את דבריו מספר לו על אותו אירוע.
"נעים להכיר." הושטתי יד ללחיצה הוא הסתכל על ידי כאילו מהסס לא נוגע בה בסוף הורדתי אותה.
"נעים להכיר אמיה את בהחלט יפיפייה כפי שסיפרו לי." הוא אמר בחיוך מתרשם ממני. רציתי רק לבעוט בו ראיתי את מבטו של מוחמד ועלי השני עליי. "את בהחלט דומה לאמך היא היתה אישה טובה מאוד ונאמנה לבעלה." הוא אמר בהתחנפות לעלי הראשון יותר מאשר לי.
"תודה אני שמעתי אליה רבות דברים טובים לצערי לא זכיתי להכיר אותה באופן אישי. אולי קצת דרך דודה לטיפה זכיתי בכל זאת להכיר אותה." אמרתי בחיוך נוגה.
"אל תזכירי את הכופרת הזו לידי היא לא ראויה שיזכירו אותה אללה ישרוף אותה בגיהינום כופרת." הוא אמר התאפקתי לא לצחוק לו בפנים. "אמיה תכירי את ד״ר עלי גוטבי הוא האיש שידאג לעתידה של איראן ויוביל אותה למקומה הראוי." הוא אמר בחיוך כאילו היה גאה בבנו. התאפקתי לא לצחוק לו בפנים עדי בהחלט יודע להרשים את דבילים האלה.
"נעים להכיר ד״ר." אמרתי מושיטה יד ללחיצה הפעם הוא לחץ אותה כשעיניו החומות דבש פוגשות בעיניי החומות הכהות שחרחרות כאש.
"נעים להכיר אותך אמיה." הוא אמר את שמי באופן רשמי ראיתי את עלי הראשון בוחן את לחיצת היד שלנו. כאילו עשינו משהו פסול מאוד. עדי הסיר את ידו מידי בנימוס.
"ד״ר עלי גוטבי אנחנו נדון בפרטים מאוחר יותר כעת אני רוצה שנכדתי תכיר את חברי האימפריה." הוא אמר בטוח בעצמו הזקן הארור.
"אמיה בואי אני אכיר לך עוד אנשים יקירתי, ברשותכם." עלי הראשון אמר מציג אותי בפני מאות פרצופים ואנשים שהכרתי מתיקים האישיים שלהם. הכרתי פוליטיקאים ממדינות זרות ששיתפו פעולה עם איראן כולם החמיאו לו על היופי שלי. אחרי שהכרתי את כולם יצאתי למרפסת עם כוס נוספת של שמפניה מזויפת ללא אלכוהול. בוחנת את הנוף העוצר נשימה בחוץ של רחובות טהרן.
הגשם חדל לטפטף הקור בחוץ היה נעים נשמתי את האוויר הקר אל תוך ריאותיי.
"פעם זו היתה אחוזה של הנסיכה סאפיה סולטאן בגום." שמעתי קול גברי נמוך מספר לי. הסתובבתי אל הדמות פוגשת בעיניים חומות דבש ופניו השזופות בצבע הפרסק, יכולתי לראות מבעד לחולצתו קעקועים שיערו החום כהה גדל מאז. עכשיו הוא לא נראה חייל אלא גבר נאה פשוט כל העיניים הנשיות היו עליו. אבל רק אני ידעתי באולם הזה שאינו מלאך. "אומרים שכאן בעלה היה כותב עבורה את השירה שלו אליה על אותה אהבה שלא חלק עם אף אישה." הוא המשיך את דבריו בגרמנית.
"נשמע סיפור מעניין, באירופה היה סיפור אחד שרץ לו כבר שנים אני בטוחה ששמעת עליו." אמרתי כשעיניי מביטות בנוף הגשום של רחובות טהרן. "סיפורי אלף לילה ולילה." הוא חייך חיוך זחוח.
"סיפורי אלף לילה ולילה הם סיפורים ים תיכוניים במקור הם שלנו של פרסים." הוא אמר בביטחון.
"אני שמעתי שזה שייך לכל העמים במזרח התיכון." השבתי.
"הם שייכים לאיסלאם." הוא אמר. "הסיפורים התחילו בכך שהמלך שאהריאר המלך הגדול, הוא גילה שאשתו בוגדת בו. הוא יותר לא מאמין במין הנשי כולו ומחליט להוציא להורג את אשתו. הוא מצווה על הוויזיר הגדול שלו למצוא לו כלה חדשה לילה, לה נישא בערב קודם לכן לפני תצליח לבגוד בו הוא היה הורג אותן. לאחר שהשמועות בממלכה מתפזרות נשים חוששות להתחתן עם המלך. בתו של הוויזיר שחרזדה מקבלת החלטה להינשא למלך, למרות שאביה חושש מכך. בלילה היא מתחילה לספר לו סיפור עד אור הבוקר הראשון. בבוקר היא מפסיקה לספר לו המלך נותר במתח ומבטיח לא להוציא אותה להורג עד הלילה הבא שתסיים בלילה לאחר מכן היא מספרת לו עוד סיפור. ככה היא ממשיכה לספר לו אלף ואחת לילות את הסיפורים. עד שהמלך מוותר על גזרה ומחליט לא להרוג את שחרזדה." הוא המשיך בסיפורו שהיה די מעניין.
"נשמע מעניין הסיפור הזה." הסתכלתי בבניינים הגבוהים והעתיקים.
"על מה אתם מדברים?" שמעתי את קולו של מוחמד.
"ד״ר עלי גוטבי סיפר לי על סיפורי אלף לילה ולילה קצת." אמרתי בחיוך.
"מעניין אם את רוצה את הספר יש לי אותו בספריה." מוחמד אמר בוחן את המצב בנינו. ידעתי טוב מאוד מה מניע אותו.
"אני חייב לציין אמיה הלילה את האישה הכי יפה באולם הזה." מוחמד אמר בחיוך ערמומי שלו. "לא כך ד״ר עלי גוטבי?" מוחמד שאל אותו. ראיתי את כתפיו מתוחות יחסית לקודם עיניו נצצו באותה אש שיכלה לשרוף כל אחד.
"אני מודה בת דודתך אישה יפיפייה מאוד." הוא השיב בשעשוע.
"אתה יודע עם סבי היה שומע את זה הוא היה מוציא אותך להורג?" מוחמד שאל אותו בשעשוע שהיה בו נסתר איום.
"בשביל אישה כזו שווה להסתכן." הוא השיב בשעשוע.
"אני מסכים איתך כל אחד ירצה להיות בשבילה שאהריאר הגדול." הוא השיב בחיוך זחוח. "ברשותך ד״ר עלי גוטבי הזמין את אמיה לריקוד." הוא אמר תופס את ידי ויצאנו לרקוד. המוזיקה התנגנה לה רקדנו כשמוזיקה ים תיכונית קצבית מתנגנת.
"אני יודע מה את מנסה לעשות אמיה." הוא אמר בקולו הנמוך קרוב אליי בגרמנית.
"על מה אתה מדבר בכלל?" שאלתי אותו בתמימות מעושה.
"את יודעת טוב מאוד על מה אני מדבר, את מנסה לחמוק ממני אבל רק שתדעי לך את לא תצליחי." הוא אמר בחדות. חייכתי חיוך ציני שכמעט ולא נראה כציני.
"מוחמד אני מציעה לך שתעצור עכשיו, אני לא חושבת שכלתך לעתיד תאהב שאתה מתפרפר עם בת דודה שלך. היא עכשיו כבר לא מרוצה." אמרתי בחיוך זחוח מסמנת לו לכיוונה. היא ישבה עם הנשים כשעיניה לא יורדות מאיתנו.
"רנייה תתגבר על תדאגי לה." הוא אמר בחיוך ערמומי שלו.
"אבל אני לא. כי אני מעוניינת בעלי הוא יותר מתאים לי." אמרתי עוזבת אותו תוך כדי ריקוד. פותחת בריקוד שמשך את תשומת הלב של כולם כשכולם מריעים לי.