תלמד אותי לשחרר אותך אהובי (כבשתי אותך עונה 2)

פרק 50: תילחם על עצמך

•עדי P.O.V•
יצאתי מהמועדון לאוויר הקריר של הלילה. כשמוחי קודח במחשבות אליה לעזאזל אני חייב להוציא אותה ממוחי היא תרעיל אותי. התקדמתי ברחוב צועד לכיוון החנייה שבו נמצא הג׳יפ השחור. נכנסתי נוסע למקום היחיד שבו אני יכול לשכוח הכל. המקום היחיד שבו אוכל להוציא את המחשבות שלי. הפעלתי את המנוע נסעתי כארבעים דקות טס בכביש יוצא המעיר לכיוון מועדון האגרוף שהיה מחוץ לעיר. ידעתי שהלילה יהיה שם עוד תחרות אגרוף והימורים. המקום היה מוכר רק בעולם התחתון מכיוון שאני לוחם ואיש מודיעין. ביליתי בסניף העולמי שלהם בלונדון ובעוד מקומות בעולם. טסתי בכביש השחור לאחר רבע שעה חניתי מול הבניין. זה היה בניין עתיק
יכול להיות מסוף מאה התשעה עשרה הוא היה בצבע אפור כהה. ושלט גדול ממנורות ניאון התנוסס באנגלית ׳תשחק או תמות׳ התקדמתי אל כיוון הכניסה חונה בחנייה האסורה. הסלקטורים בחנו אותי במבטם הקר מלאים בזעם, חייכתי חיוך קר שהיה מסוגל להקפיא כל אחד. היה שם תור ארוך בכניסה אבל אני לא עומד להמתין את כל התור הזה. התקדמתי אל הכניסה עוקף את כולם נכנסתי בלי הרבה שאלות. נשמעו להם תלונות שמתי זין הכל אני עצבני החושרמוטה, אני לא עומד לרחם על אף אחד אם מישהו יפריע לי הלילה. עברתי במסדרון הכהה הארוך כשכל המבטים אליי. כל הזונות של העיר לא יכלו להסיר את העיניים שלהן ממני נמרחות עליי. כל גבר שעבר במסדרון התמלא בזעם כשראו שכולן נמרחות אליי התעלמתי מהן ממשיך לצעוד. הגעתי לעמדת הרשמה שבה כמעט לא עמדו מתחרים מלבד עבריינים בולדוזרים ועוד כמה ספורטאים מוכרים. התקדמתי לשם עמדו שם קבוצות גברים מהמרים מי הלילה ינצח.
"חבר׳ה אני מציע לכם להמר עליי, אני עומד לנצח הלילה את כולם כאן." אמרתי מול כל המתחרים העתידיים שלי הלילה.
"אתה נשמע בטוח בעצמך אל תעוף על עצמך אתה עוד עלול למות מהאגרוף שלי." שמעתי קול עמוק מתנשא זה היה אחד המתאגרפים החזקים. ג׳ון בלייק המתאגרף הכי חזק בעולם גיחכתי מחייך חיוך זחוח. היה לו שיער בלונדיני ועיניו היו כחולות הוא היה רחב כתפיים כמו בולדוזר.
"אני מבטיח לך אני אמחוץ אותך." השבתי בחיוך זחוח בטוח בעצמי. "אני רוצה להירשם." הכרזתי בחדות בלי להתפשר בגרמנית חדה מול כולם. עוד מעט אתם תכירו את מכת המחץ של אקדמאי.
"אחי זה לא משחק ילדים, אם תיכנס לא בטוח שתצא חי." אמר הגבר שניהל את הרישומים הוא היה רזה עיניו היו ירוקות שיערו שתני הוא הביט בי בלגלוג.
"אנחנו עוד נראה מי ימות הלילה קדימה תרשום אותי אין לי את כל הזמן שבעולם." אמרתי בקור מוכן כבר להרוג כל אחד הלילה.
"תחת איזה שם או כינוי?" הוא שאל באדישות.
"הנחש הקדמוני." השבתי לו בקרירות.
כל המבטים היו עליי כשאמרתי את זה כולם גיחכו לכינוי שבחרתי.
"נראה עד כמה שטני הנחש הקדמוני." הוא אמר בלגלוג חייכתי חיוך אפל. "תיכנס לחדר שלוש עשרה הנחש הקדמוני." הוא אמר לי גיחכתי עובר אותו נכנס לחדר שלוש עשרה. הסרתי את החולצה נשאר בג׳ינס שחור שלי שהיה עם קרעים. התכוננתי לקרב הלילה לבשתי את הכפפות מכין את הציוד מחכה לקרב שלי. אחרי רבע שעה הבחור שהיה בעמדת הקבלה נכנס.
"הגיע הזמן שלך לצאת הנחש הקדמוני." הוא אמר לי. הנהנתי מתקדם צועד במסדרון לכיוון הקולוסיאום שהם בנו בבניין שלהם. הזירה היתה גדולה כאלפים ישבו להם צופים בי מתקדם וביריב שלי.
"הלילה קבלו את הבלתי מנוצח שלנו דמיאן מלך הלילה ומולו המתמודד החדש שלנו לא פחות אפל ממנו הנחש הקדמוני." כולם הריעו לנו צמאים לדם הלילה לראות את הקרב שלנו.
"זהו קרב ללא חוקים כל האמצעים כשרים האם אתם מוכנים?" הוא שאל הקהל שאג כן. "אם כך נפתח בקרב שלוש שתיים אחת." השופט צעק.
"אני אקרע לך את התחת נחש קדמוני." הוא אמר בגיחוך. חייכתי חיוך זחוח מאתגר אותו לתקוף. הוא בא לתקוף באגרוף בלי מחשבה רבה הורדתי לו אגרוף מדויק לצלעות מפיל אותו. במשחק הזה לא היו חוקים רק קרב ללא רחמים. הוא קם במהירות נתתי לו הזדמנות להתקרב, לפני שהוא הספיק להבין בעטתי בו. הוא קם שוב עצבני כשור הוא בא לבעוט בי הצלחתי להתחמק בפראות בעטתי בו בפראות בועט אותו ישירות לסורגים. נתתי לכל הזעם שלי להשתלט עליי נותן לכל הזעם למלא אותי, והתחלתי להילחם בו לפוצץ אותו בלי רחמים לא נותן לא הזדמנויות פיצצתי אותו.
"המנצח החדש הנחש הקדמוני!" כולם הריעו לי יצאתי אחרי עוד כמה קרבות שבהם זיינתי את כולם מכות.
הייתי עצבני אחושרמוטה לא ראיתי אף אחד בעיניים סוף סוף הגיעה הקרב שלו חיכיתי. ראיתי את ג׳ון בלק נעמד מולי.
"אני רואה שהגעת לגמר הלילה נראה אותך." הוא אמר גיחכתי מחייך חיוך זחוח.
"אני מבטיח לך שאני אמחץ אותך כמו שהבטחתי." השבתי בחיוך אפל אף אחד לא ברמה שלי. בחנתי אותו מוכן למהלכים שלו.
"אתה עף על עצמך נחש קדמוני." הוא אמר מכין את עצמו לקרב. הקרב התחיל נתתי לו לתקוף ידעתי שאני אקרע הלילה כל אחד. אני חייב להיות מפוקס לסלק אותה ממוחי לסלק הכל. הוא פתח במתקפה רץ לעברי במהירות שיא לפני שאגרופו פגש בפניי התחמקתי כשהוא בא לתת לי מכה עם מרפקו. לפני שהוא הספיק הורדתי לו אגרוף לבטנו מעיף אותו לפחות עשרים מטר. הוא קם פורץ בריצה שנינו נלחמנו במהירות כשהקהל מריעה לנו. נלחמנו מוותרים על רסן הורדתי לו בעיטות חזקות. השתמשתי בשיטות הלחימה שהכרתי יותר מדי טוב שנים קודם וחלק שרכשתי במהלך שירותי. הייתי ללא רסן חסר רחמים פיצצתי אותו בצורה כזו שהוא שכב מתבוסס בדמו.
"אמרתי לך שאני אמחץ אותך אנחנו לא באותה רמה, אני לא מפסיד אף פעם." אמרתי בביטחון. הוא קם אבל מחצתי את אגרופו בחוסר רחמים.
"המנצח הנחש הקדמוני!" הכריזו אליי ג׳ון קם מסתכל אליי בהלם ובזעם. "יש לנו מנצח חדש אחרי תקופה ארוכה." התקדמתי עוזב את הזירה.
"איפה למדת ככה להילחם?" שמעתי את קולו המלא זעם.
"ברחוב." השבתי בגיחוך.
"אל תנסה להוציא אותי טיפש אף אחד בקרבות שברחובות לא נלחם ככה." הוא אמר בזעם נעמד מולי.
"הפסדת כי אני הטוב ביותר בעולם." אמרתי בחיוך אפל ומסוכן. התקדמתי ליציאה שילמו לי על הקרבות מהכסף שהיו בהימורים נכנסתי לרכב עצבני לא רואה בעיניים.
טסתי בכביש לא רואה בעיניים מנסה למחוק כל מחשבה אליה.