תלמד אותי לשחרר אותך אהובי (כבשתי אותך עונה 2)

פרק 27: תאהבי או תהרגי

•גל P.O.V•
רצתי כמו מטורפת במסדרון, לא לירז אל תעשי שטויות לירז. בבקשה שאני אספיק לפני שהיא תפגע בעצמה, רצתי יורדת את המדרגות החוצה לכיוון המרפאות בחושך. רצתי לכיוון חדר הניתוחים פותחת את החדר בעוצמה. היא הזריקה לעצמה את זריקת ההרדמה ראיתי את הסקלפיל נוגע כמעט ברחם.
"לא!!" צעקתי תופסת במהירות את סקלפיל וזורקת אותו על הרצפה. היא הרימה את מבטה אליי בהלם.
"גל?" היא שאלה בבלבול.
"מה את עושה לעזאזל אישה! את בכוח מנסה להרוג את עצמך ואת הילד?" שאלתי אותה בזעם תופסת את כתפה. "לירז אל תהרגי אותו לירז אל תהיי כזאת, אלוקים נתן לך אותו אל תהרגי אדם חי לירז." חיבקתי אותה חזק כשהדמעות עומדות בעיניי.
"גל אני לא אוכל לטפל בו גל אין לי את הכוחות האלה." היא לחשה בקול שבור בוכה כשאני מחבקת אותה חזק.
"את יכולה אני איתך את יכולה הילד הזה זו המתנה שלך, אני לא אעזוב אותך לבד לירז. העובר הזה חייב לחיות לירז אל תפגעי בעצמך יותר ממה שפגעת. אל תקחי נשמה תמימה לירז הוא יביא לך אושר את עוד תראי." ליטפתי את שיערה מחבקת אותה חזק נותן לה להרגיש ביטחון.
"אני מפחדת גל איך אגדל אותו לבד הוא לא ירצה בו." היא פרצה בבכי היסטרי חיבקתי אותה מלטפת.
"את תהיי מאושרת אני מבטיחה לך. גם בלעדיו את תהיי מאושרת אני איתך את לעולם לא תהיי לבד בואי תראי את היפיוף הקטן שבתוכך בואי נבדוק שלא נפגעתם." אמרתי לה בחיוך מעודד עזרתי לה לקום יצאנו לחדר הרפואי שלי לקחתי את בגדיה עוזרת לה. סימנתי לה להתלבש מאחורי הוילון היא התלבשה בזמן שאני הפעלתי את מכונת האולטרסאונד. הנחתי לה ג׳ל על הגוף שלה כשהיא נשכבה התחלתי לעבור איתה.
"לירז תסתכלי הינה העובר שלך." אמרתי לה בחיוך בדקתי את בריאותה היא לא פגעה בעצמה או בו. היא הסתכלה על המסך בעיניים נוצצות מדמעות בוכה. "תסתכלי איזה יפה הוא כשהוא יגדל הוא ישמור עלייך." אמרתי מעודדת אותה בחיוך. "אני עומדת להיות דודה את קולטת לירז." אמרתי לה בחיוך גדול.
"את צודקת גל כמעט לקחתי לעצמי את האושר, אני לא אתן לו לקחת אותו ממני." היא אמרה נחושה מסתכלת על המסך כשהדמעות זולגות מפניה ראיתי את הכאב בעיניה. "את יודעת הסיבה שלא סיפרתי לו עד עכשיו." היא אמרה בכאב. "זה היה בגלל שהוא אמר אין לי מקום בחייו הוא אמר שהוא אף פעם לא אהב אותי." היא לחשה עצובה.
"מה שהכי דפוק שפעם האחרונה אהבתי אותו רציתי שהוא יאהב אותי בחזרה. האמנתי לו למרות הכאב והעלבונות שלו שהוא עדיין מרגיש אליי משהו. חשבתי אם אפתח בפניו את השברים שלי אם אתן לו לראות אותי ללא הגאווה אולי הוא יסלח לי. יקשיב לי ויבין שלא בגדתי בו אהבתי אותו עם כל נשמתי." כשהיא אמרה את המילים האלה הרגשתי איך הלב שלי נשבר בשבילה. עדי התנהג אליה באכזריות, "אבל הוא לא הקשיב גל לא היה לו אכפת הוא אפילו הרס לי את התקווה האחרונה חייל אחד שהציע לי לצאת איתו." היא לחשה בקול שבור קולה היה כל כך חלש. "הוא גרם לו לחשוב שאני משחקת בו." דמעותיה זלגו כשעיניה מביטות בתינוק.
"לירז יהיה בסדר את עוד תמצאי גבר שיתן לך את ליבו אני מבטיחה לך." אמרתי בחיוך מעודד היא חייכה מחבקת אותי חזק חיבוק חם שכל כך הרבה זמן לא חיבקה.
"אני אוהבת אותך גל את לא חברה מזמן את אחותי חלק מנשמתי, אני מבטיחה לך להיות מאושרת עכשיו." היא אמרה בחיוך חיבקתי אותה מלטפת את שיערה.
"אני אוהבת אותך גם אחותי היקרה אני שמחה שהכרתי אותך לירז אני לא אוותר עלייך לעולם." אמרתי בחיוך מנגבת את דמעותיה.