תלמד אותי לשחרר אותך אהובי (כבשתי אותך עונה 2)

פרק 76: אהבה בלתי נשכחת

"החיים ישתנו ברגע, כשהתעורר.
ברגע אשכח אותך,
ברגע אשכח את המלחמה.
המאבק שלי על החיים יגמר."

•עדי P.O.V•
השמש שקעה במערב ישבתי על החוף מעשן. הבטתי בעייפות בשמיים הכחולים שהיו נקיים כבר מזמן קרעתי את ליבי בשבילה. השקט מילא את החוף, חוץ מקולם של הגלים המתנפצים על קו החוף לא נשמע כל רחש. הרוח השרבית נשבה הזיכרונות מימים עברו מלאו כל חלק בליבי. מוחי קדח במחשבות על איך אכבוש את ליבה שוב? האם האהבה שלנו מתה? האם לא נותר דבר? האם באמת איבדתי אותה? הזיכרון מאותו היום החוף התנגן ללא סוף לא נותן לי מנוח.
שבועיים חלפו מאותו יום שאיבדתי אותה על החוף. שבועיים שאני לא מסוגל נשום היא חיה אבל לא שלי.
היא נעלמה מחיי בין רגע החתונה התקרבה בצעדי ענק. אבל אני הייתי מרוסק מבפנים אדיש להכל מוחי היה שבוי באישה היחידה שאי פעם אוהב.
היא היחידה שאני מתעורר עם מחשבה אליה והיא המחשבה האחרונה כשאני ישן. איך הייתי עיוור איך פגעתי בה. איזה עיוור הייתי איבדתי זמן יקר עם האישה שאני מאוהב בה בכל נפשי. עישנתי בתקופה האחרונה יותר ויותר לא מצאתי נחמה אפילו בשתייה.
"אתה חושב יותר מדי אחי, לך אליה תתחנן שהיא תקבל אותך." שמעתי את קולו של מור הוא עמד כשהוא לבוש בגופייה שחורה ושורט קצר לבן. שיערו הבלונדיני ארך מעט עיניו הכחולות בצבע תכלת הביטו בי בבוז. מור לא קיבל את העובדה שהפסקתי להילחם אליה.
"הלוואי שזה היה פשוט למצוא אותה. היא עזבה את הבית של ההורים שלה. היא מעבירה את יגל דרך ההורים שלה." אמרתי בגיחוך. "אני לא ראיתי אותה שבועיים מאז אותה המסיבה כמו אידיוט נתתי לה ללכת." אמרתי במרמור.
"אתה באמת הפכת לאידיוט גמור או שתמיד היית כזה? היא כועסת הגאווה שלה לא מאפשרת לסלוח לך, תזרוק את הגאווה שלך יא זין תלחם אליה תכבוש אותה מחדש." הוא אמר מוריד לי צ׳פחה על הכתף. "יא בן זונה תפסיק לרחם על עצמך אתה לא אוהב את אודליה. תסיים את הסיפור ותרדוף אחרי האישה שאתה פגעת בה. זה לא יהיה קל אבל אתה תהיה חייב להוכיח לה שאתה אוהב אותה." הוא נאם בחדות כשכל המבטים על החוף עליי.
"אתה יודע שכבר מאוחר מדי מור! קרעתי את הלב שלי כפי שהיא ביקשה היא לא רוצה אותי יותר. נלחמתי אליה אבל היא מסרבת לשמוע לי." השבתי בזעם כלפי עצמי לא יכול להשלים עם העובדה שהיא לא שלי. "היא אפילו החזירה את הטבעת שלה." אמרתי בבוז.
"אתה הגבר פה לך אליה תמשיך להילחם אם אתה עדיין אוהב אותה." הוא השיב בזעם."אל תבכה לי כמו איזה קוקסינל או שתילחם או ש-אל תזיין לי את השכל ותתחתן עם אודליה." הוא אמר בבוז קם מהחול מנער אותו. "תחשוב אחרת לא תהיה הדרך חזרה החתונה שלך מתקרבת בצעדי ענק ביום חמישי כבר אולי תהיה גבר נשוי. והדלתות לליבה של לירז יסגרו לנצח." הוא אמר עוזב אותי לבד על החוף.
ישבתי על החוף יום שלם שקוע במחשבות על מה שאני עומד לאבד. הוא צודק אני חייב לפעול עכשיו בדרכים של אותו הגבר, שהייתי הרי אני עדי אטיאס הכובש היחיד שיכבוש אותה.