תלמד אותי לשחרר אותך אהובי (כבשתי אותך עונה 2)

פרק 51: כמו פעם

•עדי P.O.V•
הרכב עצר שמעתי חריקת צמיגים. הדלתות נפתחו רוח קרירה היכתה את פניי, הרגשתי שאוחזים בזרועות שלי משני הצדדים כמו במעצרים שהצבא מבצע. שיתפתי פעולה הולך אחריהם אחרי הליכה של חצי שעה בדרך עפר לא שאלתי שאלות. ידעתי מתוך אינסטינקטים שלי להתמצא באזור הגענו ליעד. הושיבו אותי על הרצפה כמו אסיר לאחר מכן הסירו מעיניי את הכיסוי. היינו בתוך בניין נטוש ראיתי שעומדים כאן שומרים עם נשקים.
"אתה תצטרך להוריד את הבגדים לפני שנמשיך." מוחמד אמר בוחן את תגובתי.
"אין בעיה אחי." אמרתי בביטחון פותח את החולצה המכופתרת שלי. שחשפה קעקועים שונים שקעקעתי על גופי השרירי במיוחד סביב הצלקת היה אריה גדול שכיסה אותו וסביבו נחש. קעקעתי ורד קוצני ומשפטים שונים באנגלית. סביב זרועותיי היה קעקועים של גולגלות ורדים ודרקונים. הורדתי את המכנסיים נשאר רק בבוקסר שחור.
"אני רואה שהוספת קעקועים." הוא אמר בגיחוך.
"הוספתי רק על הידיים היום אלה איתי מגיל שבע עשרה." הראיתי על גופי בביטחון.
"אהבתי של הורד ושל האישה הזו." הוא אמר מראה את הקעקוע שהיה על ידי ובה דמות של נערה עם עיניים עצובות ושפתיים אדמדמות אוחזות בורד קרוב אל פניה. אפה היה קטנטן שיערה היה כהה.
"אה אהבתי את התמונה שראיתי אצל המקעקע." השבתי בביטחון.
"אם כך בוא נמשיך." הוא אמר נגש לעניין הם הובילו אותי לקומה עליונה ושם היה חדר עם חלונות שבורים. ראיתי בתוך קערה מלאה בגחלים בוערים ידעתי איזה מבחן יהיה לי בישעה. חייכתי חיוך זחוח בטוח בעצמי.
"אני רואה שאתה מכיר את המבחן הזה יחסית למישהו שחי מחוץ למדינה איסלאמית." הוא אמר במבט רציני וקר.
"מוסלמי נשאר מוסלמי בכל מקום בעולם מוחמד." השבתי בביטחון.
"בוא נראה אם תישאר כזה אחרי המבחן הזה." הוא אמר בחיוך זחוח משלו. תהיה בטוח אני אשאר אני לא מתכוון למות. בישעה או לא בישעה. המבחן הזה עומד להיות לא קל במוסד חונכתי ולמדתי את כל שיטות העינויים וגלי האמת הקיימים. בדרך כלל מי שמשתמש במבחן הזה בדואים. הבדואים משתמשים בשיטה זו לגלות כביכול בין אמירת אמת ואמירת שקר לפי תוצאות נגיעת לשונו של החשוד בחרב לוהטת . אם הלשון נדבקה לברזל מלובן החשוד נמצא דובר שקר ואילו כאשר נכווה בלשונו אך לא נדבקה לברזל הלוהט נמצא דובר אמת . ותהיו בטוחים אני השקרן הכי טוב עד שהשקר שלי נשמע כאמת. התקדמתי בביטחון מתיישב מולו כשהוא מולי מוכן.
"אם כך בוא לא נמתין ונתחיל." השבתי לו בזמן שהוא נוגע עם החרב בגחלים.
"שאלה ראשונה מה השם שלך ושם המשפחה המלא?" הוא שאל בקול תוקפני בפרסית בזמן שחבריו יושבים ומסתכלים אליי בוחנים את תגובתי.
"שמי הוא סעיפלה סלהחדין עלי גוטבי." השבתי בביטחון מלא.
"אם זו האמת תלקק שלוש פעמים את החרב." הוא מסר לי את החרב ליקקתי אותה שלוש פעמים בלי שלשוני נדבקה.
"דובר אמת." שמעתי את קולו של מחמוד בקצה החדר.
"שאלה הבאה מהו שם הוריך והיכן הם גרו באיראן?" הוא שאל על זהות הוריי מצפה לתשובה.
"שם אבי עַזָד עלי גוטבי ושם אימי פִלָה עלי גוטבי הם חיו בטהרן בוילה הוריי סיפרו לי. הם עזבו את המשטר האיראני בתקופת המהפכה כאשר השַאָה עזב את איראן." השבתי בביטחון. הוא מסר לידי את החרב החמה שוב ליקקתי אותה שוב.
"דובר אמת." מחמוד שוב בחן את לשוני.
"שאלה הבאה האם אתה הבן היחיד במשפחה?" מוחמד שאל אותי בחדות.
"אמא שלי היתה עקרה שנים רבות עד שהיא ילדה את אחי שַחִין הוא היה הבכור במשפחה, הוא נפטר מהר מאוד כפי שנולד אחרי שבוע. אמא שלי שנים היתה עקרה לאחר מכן בגיל שלושים היא ילדה אותי." השבתי בביטחון מספר את מה שקרה לסעיפלה.
"תלקק את החרב." ליקקתי אותה.
"דובר אמת." מחמוד שוב ציין בפני מוחמד.
"שאלה הבאה איפה התגוררת עם הוריך במשך שנים?" הוא שאל אותי.
"בארה״ב במדינת פלורידה מיאמי." השבתי ברוגע. הוא מסר לידי את החרב ליקקתי אותה שוב.
"דובר אמת." שוב מחמוד ציין בזמן שג׳מאל כותב את הכל.
"שאלה הבאה אתה והוריך שמרתם על חוקי השריעה?" הוא שאל אותי.
"הוריי היו מתפללים חמש פעמים ביום ומקיימים על פי דרכו של הנביא מוחמד. אני שמרתי עד שהגעתי לאקדמיה הפכתי להיות חילוני. חזרתי להיות מוסלמי מאמין אחרי שהורי מתו." השבתי לו כשהוא מושיט לי שוב את החרב.
"דובר אמת." מחמוד ציין.
"אני מבין שאללה העניש אותך כשכפרת בו." הוא אמר בגיחוך. "אללה נתן לי את העונש הכי קשה לקח ממני את משפחתי." השבתי בביטחון. "כעת אני הדוק יותר באמונתי." המשכתי את דברי בצער מזויף.
"השאלות האלה היו קלות מדי עכשיו אני אשאל אותך שאלות היותר חשובות." הוא אמר בחיוך קר ואפל.
"שאלה ראשונה האם אתה שיתפת אי פעם פעולה עם השטן הגדול ארה״ב?" הוא שאל אותי בקור.
"לא." השבתי חד וחלק לקחתי הפעם את החרב לבד מידו וליקקתי אותה שלוש פעמים כשהיא חמה.
"דובר אמת." מחמוד השיב בקור.
"שאלה שנייה האם עבדת אי פעם עם השטן הציוני ריגלת עבורו פעלת בדרך כלשהי או שאתה פועל כנגד איראן הריפובליקה האיסלמית?" הוא שאל בטון תקיף כשבעיניו החומות מבט מאשים.
"לא שיתפתי ולא אשתף גם אם אצטרך להיות שהיד." השבתי בביטחון. הוא הושיט לידי את החרב החמה היא היתה יותר חמה מקודם. ליקקתי אותה שלוש פעמים.
"דובר אמת." מחמוד השיב שוב בוחן את לשוני.
"תשבע עכשיו תשבע בשמו של הנביא מוחמד כשידך על הקוראן." מוחמד הושיט לי את הקוראן כשהוא דורש בכל תוקפני.
"נשבע בשמו של הנביא והספר הקדוש אם אני דובר שקר שתישרף לי הלשון." השבתי לוקח את החרב מלקק אותה שלוש פעמים.
"דובר אמת." מחמוד השיב.
"ברוך הבא אחי." ג׳מאל אמר כל הזמן הזה מסתכל.
"עכשיו אחרי שהוכחת את עצמך נדון בסיבה האמיתית לשמה הבאנו אותך לכאן." מוחמד אמר מושיט לידי בקבוק מים כוויות לשוניות זה לא צחוק עדיין כאב אבל למדתי להתמודד.
הם הושיטו לידי את בגדי לבשתי אותם שוב, מכפתר במהירות את החליפה שלי והמכנסיים והנעליים שלי שוב. התקדמנו לשבת בחדר שבו היה ערוך שולחן עם מטעמים. ייסלח לי ה׳ על כך שאני לא שומר על הכשרות ועל הטומאה שאוכל.
"שב ונדון בהכל." הוא אמר לי מתיישב מושיט לידי סיר שבו עליי לשטוף ידי רגלי בירכתי בליבי על נטילת ידיים. "כפי שכבר בדקנו את קורות חייך. אתה רופא לפיזיקה גרעינית, גאון מומחה ברפואה ביולוגיה וכימיה. אתה בן עשרים ושבע עכשיו למדת באוניברסיטת ייל בארה״ב. עוסק במחקר ביולוגי כעת. אנחנו צריכים אנשים כמוך, אני רוצה שתעבוד בשביל המדינה ותעזור לנו בפיתוח הנשק הגרעיני והביולוגי שאנחנו הולכים לייצר." הוא אמר בחדות את דבריו.
"אני מוכן לתרום את חלקי למדינה אבל אתה לא חושב שזה יהיה מוזר שאזרח ארה״ב מגיעה לאיראן בלי סיבה?" שאלתי אותו.
"אתה צודק אתה תבוא בתור מרצה באוניברסיטת טהרן כך לא תעורר חשד." מחמוד אמר לו.
"או שאתה לא תשתמש באזרחות הזו ותשתמש באזרחות האיראנית שלך." ג׳מאל אמר.
"הדרכון שלך מוכן, דאגתי לכך אבל אני רוצה שתשבע בשמו של הנביא." מוחמד הושיט לי דרכון.
"אני נשבע בשם של הנביא מוחמד לשרת את מדינתי ולהשתמש בחכמתי למען אללה ולמען הנביא מוחמד." השבתי נשבע להם.
"אם כך בואו ניגש לסעודה." הוא הושיט לי את הדרכון. התחלנו לאכול בזמן שהם מסבירים לי על המשימה סיפרתי להם על הכנסים שסגרתי. עכשיו אני נכנסתי לרשת הוכחתי את עצמי.