תלמד אותי לשחרר אותך אהובי (כבשתי אותך עונה 2)

פרק 69: לא צריך להיות חזקה חזק אהיה אני

•עדי P.O.V•
ישבתי ליד שולחן הקפה כשבין זרועותיי יגל יושב לו, האכלתי אותו בסימילק שלו ובתוסף מזון. ידעתי שהוא לא יכול לפתוח בוקר בלי זה. כמו שאני לא מסוגל לפתוח בוקר בלי סיגריה וקפה טורקי. כל אותם הרגעים לא יכולתי לשמוח שהוא שלי הייתי בין לפטיש לסדן. מצד אחד אהבתי אותו בכל ליבי ומצד שני אמא שלו הקריבה את חייה למען המדינה. וכל תקופת ההריון שלה הכאבתי לה באותה התקופה שהייתי צריך להיות לידה. אני גם מתחרט על אותם הימים שפגעתי בה על מה שהיא עברה בצלה של בדידות. כאשר כל אותם השנים חייתי בשקר אילו רק הייתי יודע לא הייתי מעז להביט בה.
אילו היא רק היתה מספרת לי שהוא שלי לא הייתי משחרר את האישה היפה הזו לעולם.
הבטתי בעיניו החומות דבש הילדותיות שמביטות בי בעליזות שלהם. הוא חייך חיוך מלא גומות שהיו משני צדי לחייו. שפתיו היו נפוחות כמו שלה. "תאכל טוב גבר קטן של אבא." אמרתי בחיוך קטן הוא היחיד שיכל לגרום לי לחייך מבעד לחיוך. הוא חייך חיוך עליז שלה שהיה גורם להתאהב בה יותר. "אתה כל כך דומה לה אמא שלך היתה יפיפייה כמוך." חייכתי חיוך קטן. שיערו היה באותו צבע המיוחד שלה חום רוסו בהיר. לחייו היו שמנמנות היו חיוורות כמו עורה העדין. הוא היה יפה כל כך כמוה. שפתיו הקטנטנות ונפוחות כמו שלה.
"מה אתה חושב הגיעה הזמן שלך לאכול כמו גדול?" שאלתי את יגל ישירות. הוא חייך את החיוך היפה שלו מלמל בשפתו בעליזות ממש נואם נאומים.
"בוא נקח אותך למטבח." נשאתי אותו למטבח מושיב אותו על כיסא התינוקות חוגר אותו. הדלקתי את הגז מערבל את הביצים מכין לו חביתה, טגנתי במחבת מעיף את החביתה באוויר כשיגל מוחא כפיים בעליזות.
"אוהב את זה?" שאלתי בחיוך מוציא צלחת מניח אליה את החביתה להתקרר קצת. התקדמתי מדליק את מכונת השייקים מקציף תפוחים ובננות מכין שייק. כשפתאום נשמע פעמון הדלת.
"אני מיד חוזר בסדר?" שאלתי את יגל הוא הגיב בשפתו משהו.
התקדמתי אל הדלת פותח אותה חייכתי חיוך קטן כשהרגשתי ידיים נשיות עוטפות אותי בחוזקה.
"חיים שלי כבר התגעגעת אליי?" שאלתי את תימי עוטף אותה בחיוך צוחק.
"למישהו שב המצב רוח, איפה הקטנצ׳יק שלי?" היא שאלה בחיוך משועשע. כשהתקדמנו למטבח.
"בדיוק הכנתי לו ארוחת בוקר." השבתי לה בגיחוך. לאחר רגע שמעתי דלת נטרקת לה הסתובבתי קולט את יואל.
"מה קורה אח שלי?" הוא התקדם אליי החלפנו חיבוקים. "מה עם הגבר הקטן שלנו?" הוא שאל בחיוך משועשע.
"אטיאס מה הכנת לילדון שלי?" תימור שאלה אותי.
"האמת חביתה וגבינה מלוחה ושייק תפוחים עם בבנה." אמרתי בחיוך לתימי.
ראיתי את קוקו מתקרב אל יגל מרים אותו מהכיסא משחק איתו.
"ומה עם קצת בירה?" הוא שאל בחיוך משועשע כשאני רק מגחך.
"אני אתלה אותך יואל אם תיתן לאחיין שלי מהרעל הזה וזה כולל אותך עדי!" תימור אמרה באיום מסתכלת על שנינו. "צאו שינכם אני לא אתן לכם להרעיל את האחיין שלי." היא אמרה באיום חוטפת את יגל מיואל עוטפת אותו בחום כשאנחנו רק צוחקים.
"נראה לך שאני אקשיב לארוס המג׳נון שלך הוא עדיין לא יצא מהסטלה שלו." אמרתי לתימור.
"יא זין אני רציתי להפוך את הילדון הקטן שלך לגבר, ואתה במקום זה פותח חזית עליי." הוא שאל בגיחוך נותן לי אגרוף בכתף.
"יא בן זונה אל תקלל ליד יגל בוא נצא למרפסת לשתות קצת בירה." משכתי את קוקו אחרי לפני שתימור רוצחת לנו אותו.
"כל הכבוד עדי." היא אמרה במבט של לביאה מנשקת את יגל. עוטפת אותו ברוך ראיתי את קטנטן נהנה לו בטח עם דודה יפיפייה כמוה.