תלמד אותי לשחרר אותך אהובי (כבשתי אותך עונה 2)

פרק 31: שלב א׳

•עדי P.O.V•
שריקה של הרוח מדברית נשמעה. הדממה שהיתה סביבי מלאה הכל סביבה עיר שלמה הוחרבה הלילה, עיר שנושקה בנשיקת אשת השטן נשיקת לילית. בתוכה הושמדו ׳ידידים׳ שהתכוונו לפגוע בנו מתחת לחגורה. התוצאה היתה הפוכה ישבתי על הגג אחד הבניינים עייף המגפה פרצה ומי שיתקרב ימות. גם אם יחקרו את הסימפטומים על ידי ביולוגים אף אחד לא ידע מה הסוד שלה.
עמדתי מול הדמויות המתות ששכבו מתים. צעדתי בצעדים מהירים לוקח את המרגמות והטילים ומתחיל במופע האמיתי. הלילה אני אקדמאי הולך לסכסך בין כל ארגוני הטרור באזור. חייכתי חיוך ציני מתחיל להפציץ לקחתי את כל הטילים, שהיו בידיהם של ארגון ג׳יהד התחלתי להפציץ את איראן מדינה איסלמית ועוד ארגונים שונים. הטילים טסו להם מפוצצים כל חלקה טובה עכשיו דיג׳יי צה״ל עומד לחגוג הלילה. הפצצתי בעוצמה אזורים שנשלטו על ידי הרוסים ועל ידי אמריקאים ועוד אזורים. מסכסך בין כולם חייכתי חיוך ציני מסיים את מלאכתי הנאמנה.
תהנו לכם הלילה כשתבואו לכאן כולכם תטעמו מהמוות במיוחד
הדמות חשובה שהלילה אמורה להגיע לכאן.
דמות שמחברת בין כולם מנהיג הצללים הידוע לשמצה שד ככה הם קוראים לו.
התחבאתי מאחורי אחד המקומות כשהתחילה שיירה של מכוניות להיכנס לתוך העיר ואחריה נשמעו הפצצות החזקות. ראיתי אותם מנסים לנוס על נפשם עמדתי במקום בטוח יריתי לעבר הנהג כשאני משמש לסנייפר. ראיתי בכל הנהגים האחרים גם גורם לתאונה. דחקתי אותם לפינה גורם לדמויות לצאת הם התחילו לירות לעברי מחפשים אחרי כשאני רץ בשקט וקופץ לעבר הגג השני לבניין שאחריו. ראיתי אותם מחפשים אחרי חייכתי חיוך זחוח זורק רימון כשבתוכו נמצא הרעל חייכתי חיוך זחוח. פניי היו רעולות זרקתי לעברם ממלא את המקום ברעל. עשן רעיל מילא את המקום חייכתי חיוך ציני נותן לנשק ביולוגי להתפזר מסביב.
ראיתי את המנהיג שלהם מורחק משם רץ במעלה הרחוב. הו לא אתה לא עומד לצאת מכאן הלילה. לקחתי את הטלפון הקשר והתחלתי לפוצץ את אזורים שבו הוא נמצא הרעלים התפזרו במקום. אנשיו נפלו אחד אחרי השני טסתי על הכבל לעבר האזור שבו הוא שכב מתנשף. שיערו היה חום כהה עיניו היו כחולות הוא היה בשנות השלושים לחייו גבר צעיר. בחליפה מוכתמת בדם.
"סאלם אלכום." קראתי לעברו בקול נמוך ומאיים. "או שיותר נכון שלום ג׳ונתן כהן." קראתי בשמו באנגלית בבוז.
"מי אתה?" הוא שאל בקול חלש.
"יש לי הרבה שמות מלאך המוות שד השטן מהגיהנום אתה יכול לקרוא לי אקדמאי." עניתי לו מתקדם אליו בזמן שהוא יורק דם. "אז מה מכרת את האחים שלך תמורת נזיד עדשים לאויביו?" שאלתי בגיחוך.
"מי שלח אותך אקדמאי?" הוא שאל אותי צחקקתי בקול קר ואפל. מתקדם אליו לפני שהוא הבין נתתי לו בוקס לפנים מרסק לו כמעט את הגולגולת.
"חוק מספר אחד אתה לא שואל שאלות אני פה זה ששואל את השאלות?" אמרתי בחיוך זחוח מפרק לו כמעט את הצורה לצואה האנושית הזו. "אם אתה רוצה לחיות אתה תענה לי על כל השאלות, כרגע חייך נתונות לחסדי אני מחזיק בידי את נוגדן לנשיקת המוות שקיבלת." קולי היה חד יותר.
"עכשיו תגיד לי איפה מפעל הנשק הגרעיני שבו חבריך מחזיקים את הנשקים הביולוגיים שהכנתם?" שאלתי אותו יודע שהוא לא יענה לי מתכנן לבדוק את הבן זונה הזה.
"על מה אתה מדבר אין לנו שום דבר כזה." הוא אמר משתעל יורק דם.
"תשובה לא נכונה." עניתי בחיוך זחוח מוציא את הסכין מקרב את הצבעות שלו אליי כשהוא מתחיל להילחם ולצעוק כשחתכתי אותו. "צייד הצללים שלח לי תמונה." קראתי במכשיר הקשר. "הנשקים שלכם בידיים שלנו זאת היתה שאלת חימום לדבר האמיתי. אני דורש ממך עכשיו את הדבר החשוב מכל לשם כך אתה עדיין חי." אמרתי בחדות.
"אתה תמסור לי עכשיו את הנשק העיקרי שלכם." קולי היה נמוך וחד יותר.
"מי אתה? מי שלח אותך אקדמאי?" הוא שאל אותי. "המבטא שלך בריטי אתה שייך לצבא של המלכה?" הוא שאל אותי בחדות. "מי אתה?" גיחכתי לשאלתו כשחיוך שטני על פניי.
"אני המוות של אנשים כמוך." עניתי בקרירות משיב לו. "אני מי שישמיד אותך אם עכשיו לא תענה לי איפה נמצא השטן האולטימטיבי. הנשק שאיתו אתם מתכננים להשמיד את המזרח התיכון? כדי לך לענות אם אתה רוצה לחיות דרך אגב תפסו עוד מוטציות." אמרתי בחיוך זחוח מראה לו את הוידיאו של הילדים שלו שוכבים גוססים.
"לא! לא אל תהרגו אותם!" הוא צעק בתחינה.
"הם מורעלים במה שאתה מורעל אם אתה רוצה שהם יחיו אתה תעביר לי את כל המידע שאני רוצה ממך." תפסתי את שיערו בכוח גורר אותו לג׳יפ מכניס לבגז׳. בודק עליו שאין שום מכשיר ידעתי שתוך דקות ספורות המקום יתמלא באויבים שתקפתי הלילה.
טסתי משם בכביש לא נוסע ישירות לבונקר מסבך את הדרכים לבונקר העינויים שבנינו לאויבים כמוהם. הלילה עומד להיות לילה ארוך של חקירות.