תלמד אותי לשחרר אותך אהובי (כבשתי אותך עונה 2)

פרק 56: הקרב מתחיל

•לירז P.O.V•
קולות המואזין נשמעו בעוצמה, השעה היתה חמש לפנות בוקר. נאנחתי בעייפות משנה תנוחה ומכסה את ראשי בכרית לעזאזל. שמעתי קול של דפיקה בדלת התעלמתי ממנו ממשיכה לישון. הקול נמשך שוב לעזאזל מי בא בשעה כה מוקדמת לכאן.
"אמיה הגיעה הזמן שלך לקום." שמעתי את קולו של מוחמד בגרמנית.
"לך לישון על האף." קראתי מבעד לדלת ממשיכה לישון לי בכיף שלי. עד שהרגשתי מים נשפכים עליי, קמתי ישר מתוך אינסטינקט מתחילה לגדף את הבן זונה שעיצבן אותי בגרמנית.
"אמן ותדרוס אותך משאית אני ארקוד על הקבר שלך יא מניאק." קמתי בעיניים רושפות פוגשת בעיניו המלאות זעם של מוחמד.
"מה אמרת?" הוא שאל אותי בקול נמוך ומאיים.
"מה ששמעת יא חרא!" עכשיו כבר לא הייתי אמיה הייתי לירז עצבנית שמוכנה לרצוח כל בן זונה שיעצבן אותי. הוא תפס אותי בכוח בזרועות כשידיו החזקות כברזל לוחצות על זרועותיי בכוח.
"כנראה הדודה שלך לא חינכה אותך טוב, זו פעם אחרונה שאת מקללת עם הפה המסריח שלך בן משפחה פעם הבאה השבור לך את השיניים." הוא אמר בזעם.
"דודה שלי חינכה אותי מצוין, זה אתה שלא חונכת טוב אם הרשת לעצמך להיכנס לחדר שינה שלי כשאני ישנה. תקשיב לי טוב זו פעם אחרונה שאתה מאיים אליי או מרים אליי ידיים, פעם הבאה אני אספר לסבא ולאבא שלי איך פרצת לחדר שינה שלי והפרעת לי לישון. עכשיו תצא לי מהחדר ולך לכל מקום שהוא רחוק ממני." אמרתי בזעם הוא רק גיחך מצחקק צחוק קר.
"אמיה אני חושב שאת מתבלבלת אני זה שהביא אותך לכאן ואת תכבדי אותי-" הוא אמר באיום.
"מה קורה כאן לכל הרוחות?" שמעתי את קולו של מוסטפא הוא נכנס לחדר כשמבט מצמית על פניו.
"אבא המטורף הזה פרץ אליי לחדר ושפך עליי מים ומאיים אליי. אם הוא ימשיך ככה אני אעזוב בחזרה לשוויץ אני לא אסבול את חוסר הכבוד אליי, ואת חוסר הפרטיות שלי. אני כאן בחופשה אני יכולה בכל רגע לחזור אם ככה יפגעו בי." אמרתי בכעס קמה כשאני מכוסה בשמיכה.
"דוד הבחורה הזו התחילה-" מוחמד התחיל להגיד.
"מוחמד תהיה בשקט שניכם תהיו." הוא אמר בכעס. "מוחמד תצא מכאן אנחנו נדבר אצל סבא שלך בחדר ביחד עם אבא שלך." הוא אמר בקולו האפל ששמעתי לראשונה מזה שבועיים שאני כאן.
"כרצונך דוד." הוא אמר יוצא מהחדר מותיר אותנו לבד. פניו היו חמורות סבר עיניו הביטו בי בשקט.
"מדוע הבן דוד שלך היה בשעה מוקדמת כזו בחדר שלך? את יודעת שהוא מאורס." הוא שאל בכעס מציין את האירוסים.
"אם אתה חושב שהזמנתי אותו אליי לחדר אתה טועה, אני מזועזעת אם אלו מחשבותיך על הבת שלך." אמרתי בקור רתחתי מזעם.
"אם כך תסבירי מה הוא עשה אצלך בחדר?" הוא שאל בכעס.
"הוא פרץ אליי לחדר אחרי שסירבתי לקום כל כך מוקדם, אני לא יודעת איך המטורף הזה נכנס ולמה אתה מאשים אותי תחקור אותו. מה הוא רצה ממני בשעה כל כך מוקדמת, ואם אתה תוהה אני לא מעוניינת בו אם ארצה לצאת עם מישהו הוא יהיה נוצרי!" אמרתי בזעם כשהוא מביט בי המום.
"מה אמרת עכשיו? את אמרת עכשיו הבת שלי תצא אם כופר?" הוא שאל אותי. "את בחורה לנישואין לא כמו הנשים המערביות האלה." הוא אמר בזעם מזועזע כאילו הכנסתי לו רעל לתוך האוכל התאפקתי לא לצחוק מהסיטואציה. בדרך כלל בתור לירז הייתי צוחקת לו בפנים.
"אני מזכירה לך אבא גדלתי בשוויץ אני יותר שוויצרית מאשר איראנית אני ליברלית כמו דודה שלי. אם אתה לא הבנת אני לעולם לא אתחתן עם מוסלמי." הדגשתי זאת בחדות.
"הוי מה האישה הזו עשתה ממך, אני אהרוג את הגבר הזה אם תצאי איתו." הוא שאג בזעם התאפקתי לא לצחוק לו בפנים.
"אם תעשה את זה רגלי לא תשוב לדרוך באיראן." אמרתי באיום.
"אל תאלצי אותי לנעול אותך עד סוף ימייך." הוא אמר באיום משלו התאפקתי לא לצחוק לו בפנים.
"תגיד לאחיין החסר חינוך שלך שלא יעז להיכנס אליי לחדר ללא אישורי." שיניתי את הנושא מחזירה את השיחה לנושא המרכזי.
"אני אדאג לכך ועוד איך היום הוא יחטוף עונש מלקות." הוא אמר בחדות. "תתלבשי אמיה עכשיו אנחנו נדון בעניין מה שקרה כאן ואת תספרי לסבא שלך את מה שמוחמד עשה." הוא אמר עיניו נתקלו בסימנים כחולים על כתפיי.
"ממה זה קרה?" הוא שאל בכעס.
"האחיין שלך עשה לי את זה." השבתי בזעם רק מלחשוב על זה.
"הו הוא עומד לחטוף כפול." הוא אמר בזעם. "אף אחד לא מרים ידיים על הבת שלי." הוא אמר בלהט.
"אבא אני אוהבת אותך אני מצטערת על מקודם לא התכוונתי להעליב אותך." חיבקתי אותו בחום.
"אמיה בת שלי אני אוהב אותך גם." הוא אמר מלטף את שיערי ברוך.