תלמד אותי לשחרר אותך אהובי (כבשתי אותך עונה 2)

פרק 4 : מטרה

כשהגורל קובע עבורך את הדרך, אין דרך חזרה.
לא משנה מה יקרה אנשים לא יבינו אותך,
שיש מטרות קדושות יותר.
מטרה מקדשת אמצעים גם אם הם עלולים להרוג אותך.
אני בחרתי בדרך הזו, ואין עוד דרך חזרה.
כמה שכואב לי אהבות ותשוקות זנחתי אותם, אין בהם צורך עוד המטרה שלי היא נעלה.

•כללית P.O.V•
השמש קפחה בשמיים היא היתה חזקה והרוח החמה היתה חזקה סופת החול התחילה להתחזק מרגע לרגע. היא צעדה באמצע מדבר כשגופה חצי עירום כמעט היא קשרה אל ראשה את חולצתה כמטפחת מגנה על ראשה מהשמש החמה. על גופה השזוף שנשרף מהשמש החמה רק חזיית הספורט השחורה שלה. ומכנס שחור ארוך פניה נשרפו מהחום כבר לא מסוגלות לסבול את זה. היא המשיכה ללכת כשרגליה היחפות צועדות על החול החם והיא כבר שלושה ימים לא אכלה ולא שתה. שלושה ימים היא במנוסה מפניהם, היא התנשפה כשהאבק החולי ממלא את ריאותיה היא ידעה שהסיכוי שלה לשרוד הוא אפסי. כי סופת החול כבר התחילה ולה לא נותר הרבה כוח. היא הרגישה בתוך מאוורר חם כשהשמיים האפורים כמעט לא נראו היא התפללה לגשם למים. היא הלכה כנגד הרוח מנסה ללכת אבל גופה היה כעלה נידף היא נפלה על חול החם מרוסקת עייפה מותשת כל כך. היא שכבה שם מתנשפת היא היתה עייפה וכעת היא ידעה שהמוות קרוב מתמיד אבל לפחות היא הספיקה להעביר את הירושה שלה. כך חשבה כשנשמתה לאט לאט יוצאת מגופה ואיתם הזיכרונות שלה מכים אותה. היא ידעה שכעת הם ידעו גם כאשר ימצאו את גופתה הירושה כבר הועברה בהצלחה.
שפתיה היבשות היו צמאות עכשיו יותר מתמיד כל גופה צעק וההיגיון שהיא כבר עומדת למות אבל הנפש עוד חפצה בחיים.

****
הוא ישב במשרדו כשהטלפון צלצל במשרדו הוא חיכה לשמוע כבר הכל. הוא עמד ליד החלון כשהוא מעשן סיגריה וראשו מלא במחשבות הוא יודע שהכל צריך להצליח. הוא חייב בכל מצב להגיע למטרה לשמה הוא התחיל הכל. הטלפון שוב צלצל הוא התקדם לטלפון המשרדי וענה לו.
"כן," קולו היה חד ביותר.
"זה התחיל, אין דרך חזרה אני חוזר זה התחיל." הקול השני אמר לו.
"הבנתי." הוא אמר בקול חד. "תעביר אליי היום את הפרטים ונתחיל לארגן הכל." הוא אמר בקולו החד.
"כן יבוצע, דרך אגב היא נעלמה הם לא מצאו אותה עוד." הקול השני אמר לו.
"הבנתי." קולו נשאר קר, הוא ניתק את השיחה מתיישב על הספה במשרד ומחזיק בראשו. כשעיניו צורבות מכאב היא נעלמה, עכשיו היא נעלמה. הוא זכר איך פגש אותה לפני שלוש שנים והיא הפכה לחלק בלתי נפרד בחייו. הוא ידע שעכשיו עליו לפעול למענה. וכעת הלילה הוא יאסוף את כולם במשרדו ויתחיל לפעול. אבל הזיכרונות והמרירות הכניעו אותו הוא נזכר באותו יום כשהכל התחיל.