תלמד אותי לשחרר אותך אהובי (כבשתי אותך עונה 2)

פרק 28: כמו עוף חול אני נשרף אבל בוחר בכל יום להמשיך

תשתקי, תשתיקי את היבבות שלך.
אל תשפילי את עצמך,
הרימי את ראשך אחרת הכתר ייפול מראשך.
כל המילים האלה הרוחות הקרות לוחשות לי.
הדמעות זולגות להם ואין מי שינגב אותם,
אני מלטפת את הבטן רק בשביל להרגיש אותו.
להרגיש אותו בבטן שלי כנחמה לכך, שאביו לא עולם לא יהיה שלי עוד.
שלאביו יש אישה אחרת שזו לא אני.
אבל יש לי אותך הזיכרון לאהבה שכבר כבה בליבו של אביך.
אני אוהב אותך חזק, ואזכור את מי שהעניק לי אותך במתנה.

•לירז P.O.V•
שכבתי מתנדנדת בחושך בשכיבה בחושך. עצמתי את עיניי כששפתיהם כמעט נפגשו לנשיקה לא יכולתי לראות את זה. התחפרתי בשקט בתוך הנדנדה, כשגופי רועד הנחתי על פי את יד שלי משתיקה את הזעקה הכואבת שעמדה בגרוני. כמעט חומקת מתוך שפתיי הזעקת הכאב שהיה עמוק בתוכי צעקה של בכי. עצמתי את עיניי נותנת לעצמי למות בשקט בתוך עצמי. הדמעות זלגו בעיניי בחופשיות כשרק המרירות ממלאה את ליבי. בכיתי שוב על אהוב שלי שוב בכיתי עליו ושוב התפללתי בתוכי למות. ליטפתי את הבטן מסלקת את המחשבות עליו, מסלקת את הכאב עד כמה שאני יכולה העובר שלי אני חייבת להיות חזקה בשבילו. עצמתי את עיניי מתה שנשמתי תצא הלילה מגופי רק בשביל השקט שאין לי כבר ארבע שנים. ארבע שנות גיהינום אני חווה, ארבע שנים של געגוע לשלמות שבה חייתי.
בהם רציתי להתרחק מהמקום הזה לא לראות אותו מחייך אליה בחום. ושפתיו מלטפות את שפתיה בתשוקה. חיכיתי שהם ילכו אחרי שטיפות התחילו ליפול מהשמיים הם הפסיקו להתנשק.
"גשם יורד? זה משהו שלא קורה כאן כמעט בקיץ." שמעתי את קולה של הנערה ההיא אודליה אומר בהפתעה.
"בואי נכנס לבניין." הוא אמר לה בחום עוטף אותה. הם התרחקו כשהגשם מתחיל לטפטף קמתי מסתכלת בדמויות המתרחקות. התקדמתי לעבר הבניין מתקדמת בשקט ובהמהירות את מה שהיה לי בחדר. ממהרת לארוז את כל הדברים שהיו בחדר שלי, הבנתי שאין לי מה עוד לעשות כאן. הוא ימשיך למרר את חיי אם אשאר כאן. ירדתי בשקט עם המזוודות שלי מתקדמת אל החדר הבקרה לוקחת מפתחות של אחד הרכבים שהיו של הצבא. בלי לחשוב נכנסת לאחד הג׳יפים השחורים ומכניסה את הדברים שלי. שהיו בבסיס מפעילה את הרכב. נסעתי לעבר השער מסמנת לשומר לפתוח הוא פתח את השערים בלי לברר. השערים נפתחו להם יצאתי כשאני נוסעת בגשם אל הכביש הראשי. כשהמבול מתחזק נוסעת משם לא רוצה להיות לידו. הגברתי את המהירות נוסעת מחוץ לבסיס בתוך החושך. נסעתי בשקט המדברי הזה מדליקה מוזיקה על פול ווליום. מנסה לא לחשוב מבעד לדמעות שזלגו מעיניי. הדלקתי את תחנת הרדיו האהובה עליי רדיומיוזק Russian כשבתחנה התנגן שיר ישן שאהבתי והזכיר לי אותו בעבר.
נסעתי לי לא חושבת לאן רק רחוק מהמקום הזה כשחלפו לפחות מאה עשרים קילומטרים עצרתי בתחנת דלק. עצרתי מול מתדלק עמדה שם דמות של גבר בסביבות הגיל ארבעים בעל עור כהה ועיניים חומות לבוש במדים, ואמר לי משהו בערבית.
"ערב טוב אני צריכה שתמלא טנק מלא." אמרתי לו באנגלית הוא הסתכל אליי לא מבין את דברי באנגלית. נאנחתי מסמנת לו עם היד להמתין. הדלקתי אפליקציית תרגום לשפה הערבית הוא שמע את דברי כשהדלקתי קולית.
הוא הנהן ותדלק את המכונית. שילמתי לו סכום גדול והשארתי את העודף אצלו.
"תשאיר את העודף אצלך." אמרתי לו מפעילה את המנוע לא רציתי להישאר שם יותר זמן יותר מהנחוץ. והמשכתי בנסיעה לכיוון מוסול חייב להיות שם שדה תעופה. לגבי בגדד זה רחוק מדי אין מצב שהגיע לשם ביממה הקרובה. מסולמאניה על גבול איראן אני חייבת להסתלק משם לא יכולה להתמודד איתו.