תלמד אותי לשחרר אותך אהובי (כבשתי אותך עונה 2)

עונה 3:

קוראות וקוראים יקרים,
אני מודה לכם על הסבלנות ועצם העובדה שקראתם את ספר הזה.
אני מודה על הדרך הארוכה שעברתן איתי כעת אני עובדת על העונה 3 בינתיים ניתן לכן את ההקדמה לספר.

הקדמה:
•שלוש שנים קודם שבוע האחרון של כיתה ח׳•
השמש קפחה מעל ראשי, צעדתי בחצר בית הספר מלווה בשיירה של בנות ובנים. שרק ניסו לזכות בתשומת ליבי צעדתי בביטחון כששיערי החום רוסו מתבדר ברוח. הייתי הבחורה הכי יפה בתיכון הזה. התברכתי ביופי של אמי עיני היו אפורות פחמיות כמו של סבא שלי. פני היו לבנות כשל אמי ירשתי את אפי הישר שהיה של אבי שפתיי היו כמו שלה אדומות. התקדמתי אל המגרש אחרי שיעור ספורט. אבי לימד אותי איגרוף כיצד להחטיף למנוולים שחושבים שאני דקיקה וחלשה. נעצרתי על הדשא במגרש הכדורגל כשכל המבטים אליי. כשכל העיניים לא סרות ממני לרגע. "ואו מה הוא עושה?" שמעתי קולות של מלמולים סביבי של בנים ובנות המומים. "אין מצב הוא מטורף." אחת הבנות אמרה. "הלך עליו ממש!" אחד הבנים אמר מצחקק בבוז. המלמולים התחזקו מרגע לרגע קולות רבים עליזים מלאי התרגשות מלאו את המגרש.
"תצלם את זה יהיה מעניין מה היא תעשה לו." אמר אחד הבנים מצחקק.
"זוהר!" שמעתי קול נערי קורא בשמי. חיפשתי במבטי אחר הדמות שקראה בשמי. הבטתי בקהל שהיה סביבי פוגשת בדמות של נער בן גילי. הוא צעד לכיווני בצעדים מהירים הוא נראה לחוץ מאוד. עיניו כחולות בצבע תכלת בחנו את תגובתי בחשש. פניו היו מנומשות באזור לחייו ואפו היה סולד הוא היה רזה מאוד. שיערו היה בהיר על שיניו היה גשר, הוא לבש משקפיים עגולים כמו של ארי פוטר. ולבש חולצה שחורה פשוטה רחבה ומכנסיי טרנינג שחורים עם נעלי ספורט שחורים. הוא התקדם אל כיווני כשכל בית הספר מקיף אותנו. "זוהר." הוא חזר על שמי בקולו החלש. "אני צריך לדבר איתך." הוא אמר בגמגום. הבטתי בו באדישות מחכה למוצא פיו. "אני אוהב אותך מהיום הראשון שלנו בחטיבה." הוא התוודה כשכולם קראו במקהלה ״אוּ״ "אני רוצה להיות חבר שלך את מוכנה להיות חברה שלי?" הוא התוודה בקול רועד. בחנתי את הקהל סביבי התקדמתי אל הנער שהביט בי בתקווה.
"לא!" השבתי בקול קר כשאני מביטה בו בבוז. "אני לא יוצאת עם לוזרים כמוך." אמרתי לו כשחיוך מדומה על פני.
"האהבה שלנו תנצח הכל!" הוא קרא בזעם נחוש עיניו נצצו באור שלהם גוון כחול בהיר.
"היא לא תנצח כי אני לא אוהבת אותך!" השבתי בבוז בוחנת אותו.
"שקרנית!" הוא צעק מתקדם עליי בפראות אוחז בכתפי. "שקרנית!" הוא שוב חזר על מילותיו.
"זו הבעיה שלך שאתה לא מאמין לי." השבתי בשמץ של חיוך זחוח. "בנות יפות כמוני לא מתאהבות בלוזרים מהסוג שלך." אמרתי לו כשאני מעקמת את אפי בגועל. "אני לא אהיה שלך אף פעם תוותר." לחשתי קרוב לאוזנו חולפת על פניו. כשקולות מלמולים נשמעים שוב בעוצמה.
"איזה לוזר." הבנים צחקו עליו.
"היא קטלה אותו בצורה הכי אכזרית שיש." אמרה אחת הבנות בהערצה.
"מגיע לו לא היה צריך להתחיל עם זוהר שלנו." אחד הבנים אמר.
צעדתי לכיוון הכיתה בסטייל כשכל העיניים עליי, שמי זוהר אטיאס אני הנערה הכי יפה בחטיבה הזו. כבר מגיל קטן ידעתי מה אני רוצה להיות העתיד שלי עומד להיות זוהר תהיו בטוחים.
אני לא ילדה טובה אני ילדה רעה, שלא רואה אף אחד ממטר.