תלמד אותי לשחרר אותך אהובי (כבשתי אותך עונה 2)

פרק 16: החושך יפיפייה עד מוות

•לירז P.O.V•
ישבתי כשכולנו מסתכלים בהלם על הפנים שלו. "מה קרה לפנים שלך מותק על מי דרכת?" גל אמרה בחיוך זחוח. "אטיאס," לחשתי בהלם כשהסתכלתי על פניו עיניו החומות דבש נצצו בזעם. נראה לי שקצת הגזמתי והוא עצבני מאוד. לפני שהספקתי להבין הוא משך אותי מידי בכוח אחריו כשאני כמעט נופלת הוא החזיק בידי חזק. "אטיאס אתה מכאיב לי." ידו התהדקה על ידי לפני שהבנתי מה קורה מצאתי את עצמי צמודה לאחד הקירות כשהוא הכניס אותי לאחד החדרים. עיניו הביטו בזעם הוא התקרב אליי כשאני רק נצמדתי אל הקיר.
"מה לעזאזל אתה מרשה לעצמך?" שאלתי בזעם הוא תפס עם ידו בפניי בכוח.
"מה את מרשה לעצמך? מה כל כך קשה לסלוח לעצמך שאני כבר לא שם עלייך?" הוא שאל בחיוך קר עיניו הביטו בי בזעם.
"דבר ראשון אתה חי בסרט אני לא מעוניינת בדביל כמוך אחרי מה שעשית לי. אני זו שמנסה לשמור מרחק ממך ודבר שני לא אני עשיתי לך את זה." אמרתי לו בקול קפוא.
"אל תשקרי לי את עשית את זה ולא אף אחד אחר לירז, את עדיין לא מסוגלת להתגבר זו לא בעיה שלי." הוא ענה בזעם. "את תשלמי על זה אני אמרר לך את החיים." הוא אמר בזעם לפני שהוא הלך עצרתי אותו מסתכלת בעיניו שהיו אדומות עכשיו כמו פניו.
"זה לא היה מיועד לך!" אמרתי בקול קר בלי לחשוב.
"למי זה היה מיועד?" הוא שאל רק לאחר רגע עיניו היו זעומות יותר. "את חולת נפש את עשית את זה בשביל מור." הוא צעק בזעם. "כל הגוף שלי עולה באש חולת נפש ככה ניסית לסגור חשבונות בגלל שגויסת לצבא." הוא אמר בזעם ראיתי אותו בקושי עומד עיניו היו אדומות הוא נשם בצורה כבדה. "את פסיכופתית." הוא אמר והתעלף כשהוא נופל עליי עם כל משקלו עליי.
"אטיאס?" אמרתי בהלם לא את זה תכננתי זה היה אמור להיות מתיחה. "הי תתעורר אתה חייב להתעורר עדי אני מצטערת." אמרתי בפחד מטלטלת אותו אבל הוא היה מעולף עליי כשכל גופו עליי. ואני נופלת מרגלי ביחד איתו הוא כל כך כבד לעזאזל מה אני עושה? עצמתי עיניי לרגע מנסה לחשוב מבעד לפניקה. אם אקרא למישהו הסיכוי שישמעו אותי נמוך פה כולם בחדר אוכל. נזכרתי בטירונות מה עשיתי אז באותם ימים אפלים. אני אעשה מה שלימדו אותי בצבא הורדתי את עקבי, והרמתי אותו על גבי כמו שלימדו אותנו לסחוב פצועים. אני בקושי עמדתי כשגופו הכבד על גופי הוא היה כבד כל כך שגופי עמד לקרוס. לא משנה מה אל תעצרי לירז את חייבת להביא אותי לחדר הרפואי. רצתי כשהוא על גבי בקושי במסדרונות מחפשת אחר חדר הרפואי הגעתי לחדר כמעט נופלת איתו על מיטת המטופלים הראשונה שמצאתי.
"אתה כל כך כבד." אמרתי בתסכול כל השרירים בגופי כאבו. הסתכלתי על פניו השזופות שהיו בצבע כרמל עכשיו אדומות מלאות בכתמים אדומים. הנחתי את ידי על פניו מניחה על מצחו הוא רתח. יש לו חום, הנחתי את ידי על צווארו יש לו כתמים אדומים בעור יש לו אלרגיה למשהו מהרכיבים למה אתה אלרגי לך. השתמשתי בכמות גדולה מדי. לקחתי את ידו לבדוק את הדופק לא מצאתי. הוא לא נושם? התחלתי להילחץ לירז תרגעי את לא הרגת אותו התקרבתי הנחתי מראה על שפתיו אוויר לא ראיתי שום סימן הנחתי את ידי קרוב לשפתיו אין סימנים. לקחתי סטטופק ובחנתי את נשימתו. שמעתי אותו מתנשף בקושי. אתה צריך נוגדן ודחוף רצתי אל המעבדה מסתכלת על צמחי המרפא שהיו לי בחממות. התחלתי ליצר לו נוגדן עבדתי על זה במשך חצי שעה בודקת כל רכיב ורכיב. כשאני בינתיים מניחה על פניו מגבת רטובה מנסה להוריד לו את החום. שמעתי אותו נאנח בכאבים כשאני טיפלתי בו. "אתה תהיה בסדר אני מבטיחה לך אני לא אתן לך להיפגע." אמרתי בלחש הרגשתי את אחיזתו בידי הפכה לחזקה. הסרתי אותה בזהירות נותנת לו את נוגדן נותנת לו לבלוע את תמצית שהכנתי. "קדימה תשתה אתה תרגיש יותר טוב החום ירד." הכרחתי אותו לשתות הוא השתעל מתנשף כשהנוגדן חודר לגופו. התקדמתי למעבדה לוקחת את המשכה שהכנתי לפניו מרחתי על גופו בכל מקום שהיו הסימנים על גופו ניסיתי להתעלם מגופו שהפך להיות גברי יותר. שרירי יותר מבעבר מרחתי על גופו. הנחתי את חולצה שלו על הכיסא עם החלק העליון של המדים הנחתי על גופו שמיכה. ויצאתי למעבדה עובדת על החומרים האחרים שאני מעיינת בספר ולומדת עוד על עשבי מרפא, האמנתי בתרופות טבעיות מהטבע עצמו יכול לרפא. פחות התחברתי לתרופות שכיום מייצרים עם חומרים כימיים. עיינתי לומדת משננת דברים חומרים רכיבים. אהבתי גם לנתח נתחתי במהלך החודשים האלה לא פעם והצלחתי לרכוש ניסיון.