תלמד אותי לשחרר אותך אהובי (כבשתי אותך עונה 2)

פרק 8: ברוכה הבאה לגיהנום

הימים ארוכים,
זיכרונות מרים ומתוקים מכים בי.
הגשם מטפטף על חלוני,
דמעות זולגות ללא ערף,
כגשם מר כזיכרונות ארוכים.
אתה מביט בי כואב ללא רחמים,
מבטי לא סר מעיניך הכואבות.
נשבתי בעיניו של אדם אחר,
שכישף אותי ביופיו ופיתה אותי עד כדי כך...
ששכחתי ממך אהוב הנצחי שלי.
הגשם נצחי של חיי היופי בלתי נשכח
אתה שם עדיין בליבי אך גם רחוק מליבי.

•גל P.O.V•
יומיים עברו אני כבר יומיים לא ישנה. הראש שלי מלא בדאגות איפה היא איפה לירז? לאן היא נעלמה חשבתי לעדכן את המשטרה אבל הם איך הם יאתרו נערה ממדינה זרה מדינת ישראל. אני מחפשת אחריה יומיים עברתי את כל הפארקים מה לעזאזל עובר אליה? אני מחפשת אחריה שוב ושוב. למה היא עושה לי את זה שוב? למה כולם תמיד עוזבים? למה אני לבד? למה היא חושבת שאני חזקה? למה אף אחד לא מבין אותי שקשה לי? כואב לי לא פחות ממה שלה כואב אבל אני משתדלת השתדלתי עד עכשיו להשאר חזקה. אבל אין בי כוחות יותר אין בי התרסקתי על האדמה הקפואה המושלגת כשאין כאן אף אחד. הדמעות פשוט זלגו מעיניי איבדתי את הקור רוח שלי. הבכי והדמעות פשוט פרצו ממני, אחד אחרי השנייה ללא הפסקה. הייתי עייפה מהכל עייפה להילחם על עצמי ולהילחם על החברה הטובה שלי שלא הבינה אותי עכשיו. ולא ראתה ולא רואה עד כמה אני מרוסקת מבפנים.
הדמעות האלה זלגו והכאב חנק אותי אין בי עוד כוחות אני מיואשת.
למה לאף אחד לא אכפת ממני? למה תמיד הייתי זאבה בודדה תמיד הייתי מסתירה כשרע לי. אף פעם לא ביקשתי הרבה מאף אחד הגנתי על כולם לקחתי את הכאבים של כולם. אבל אף אחד לא מוכן לקחת את הכאב שלי אף אחד לא מוכן להגן עליי. אני תמיד הגנתי על עצמי אבל אני עייפה מזה למה אין אף אחד בעולם הזה שיבין אותי. שייקח את הכאב שלי ויחבק אותי כשאני בוכה כשאני מרגישה לבד למה אין אדם בעולם הזה.
הרוח נשבה בחוזקה הפתיתים הוניליים נפלו להם הסתכלתי על השמיים השחורים ביאוש, מתפללת לאדם אחד בעולם שיאהב אותי ויקבל אותי כמו שאני.
גל את חייבת להיות חזקה גל עוד קצת, לירז זקוקה לך עוד קצת גל תהיי חזקה. חשבתי לעצמי מנסה לקום והמשכתי לחפש אחריה בכל העיר.

•כללית P.O.V•
הוא הסתכל אליה במצלמות היא שכבה משותקת עיניה מביטות בנקודה אחת. שפתיה היו כחולות היא לא אכלה ולא שתתה יומיים.
"מה אתה מתכוון לעשות איתה היא לא משתפת פעולה." הקול אמר לו יושב לידו.
"אני אנסה שוב ללחוץ אליה למרות שזה לא יהיה קל." מור אמר נועץ מבט במסך.
"אם לא תצליח תצטרך להשתמש בזה." הוא העביר לו את המזרק עם החומר.
"אני מקווה שהיא לא תצטרך את זה יהיה לה קשה להתאושש מזה." הוא אמר בקול קפוא.
"לך אליה מור תדובב אותה אולי העבר המשותף שלכם יעזור לך." הקול אמר לו הוא הנהן יוצא לכיוון חדרה מתחיל להתכונן לחקירה נוספת.