תלמד אותי לשחרר אותך אהובי (כבשתי אותך עונה 2)

פרק 72: היית לי הכל

•עדי P.O.V•
הייתי עצבני גופי רתח מזעם, נכנסתי בזעם לדירה שלי כל מה שהגיע לידי ריסקתי. השמדתי את כל כלי החרסינה בבית הופך אותו בעצבים. רציתי לצרוח עכשיו מזעם גופי רעד מזעם שלא חוויתי תקופה ארוכה. שמעתי צלצול בדלת נגשתי בעצבים רואה את כל החבר׳ה עומדים בכניסה. פתחתי את הדלת לרווחה יוצא למרפסת כשאני מוציא מכיס מכנסי סיגריה מעשן בזעם.
"אני רוצה להבין מה קרה היום לכל הרוחות?" תימור הכריזה במבטה הקפוא עיניה חומות. היא היתה לבושה באותה השמלה הבהירה שלה.
"גם אני רוצה לדעת את זה תאמיני לי תימור!" השבתי בכעס. "אני לא מבין לעזאזל!" אמרתי אחרי שאיפה מהסיגריה.
"נראה לי שהחברה שלי איבדה כמה ברגים בשבי, אבל אני שמחה שהיא חיה." גל אמרה נעמדת לידי כשחיוך זחוח על פניה.
"גם אני שמח שהיא בחיים, גם אני תאמיני לי עד כמה שרציתי שהסיוט הזה ייגמר אבל זה רק החמיר דווקא היום! למה היא עשתה את זה למה היא באה בכוונה אחרי הטקס ולא לפני." אמרתי בזעם לא מצליח לרסן את התסכול שלי.
"אולי את תצליחי לסדר לה אותם גל, הרי היית איתה כל אותם ימים." מור אמר בגיחוך. "נראה שהיא רוצה להשמיד אותך עדי." הוא המשיך בגיחוך. "אבל אתה אשם בכל היתה לך הזדמנות אז לחזור אליה ולא ניצלת כשהיא רצתה אותך." הוא המשיך מזכיר לי את הטעויות שלי.
"לעזאזל!" הכיתי בזעם את מעקה המרפסת עצבני החושרמוטה.
"וחוץ מזה היא הגיעה לחינה שלכם זה בטח הרגיז אותה, איזו בחורה לא תתרגז לגלות שהגבר שהיא אוהבת מתארס ליריבה שלה. אחרי שלושה חודשים אחרי מותה לכאורה." נטלי אמרה בחיוך ציני שלה מסתכלת עלי.
"מה את מנסה להגיד שאני לא בסדר?" שאלתי אותה בגיחוך. "אני יודע את זה את לא חידשת לי כלום, אני בן זונה שזרק אותה אז. אותו האחד שלא האמין לה כשהיא היתה פגועה כל כך." אמרתי מעשן בזעם. "אחרבתי במה ידי את המערכת היחסים שלנו, מי כמוני יודע את זה." אמרתי בארס. "עכשיו אני משלם את המחיר הוא יקר מדי איבדתי אותה." הרגשתי מרוסק עכשיו יותר מתמיד. וזה מגיע לי ככל הנראה אחרי מה שעשיתי לה.
"לא זו היתה הכוונה של נטלי אחי, היא אומרת שלירז מרוסקת היא הורסת הכל עכשיו בלי לחשוב על תוצאות." נפתלי אמר לי מנסה לפנות להיגיון שלי.
"לא ידעתי שאתה כבר פסיכולוג חצי." רטמיר גיחך. "אף אחד מאיתנו לא יודע איפה לירז היתה כל הזמן הזה. מה שבטוח לא היית צריך ללכת אחריה היום. אתה לחצת אליה היית צריך לתת לה את הזמן שלה." הוא אמר לי חוטף את הסיגריה מידי ולוקח שאיפה ממנה.
"מה רצית שאעשה? היא הופיעה כמו רוח רפאים לא יכולתי לתת לה ללכת. רציתי כמו בן זונה ארור לחבק אותה כל כך חזק ולא לשחרר אותה אף פעם. אחרי כל הגיהנום הזה רק על זה חשבתי." אמרתי בתסכול מרוסק ממה שקורה פה.
"היא אוהבת אותך לגבי זה אין כל ספק. ראיתי בעיניים שלה את זה אני חושבת שלירז חושבת שהיא איבדה הכל. לדעתי לירז לא רצתה לחיות היא רצתה עכשיו היום יותר מתמיד למות." ליהי אמרה בעיניה הכחולות החכמות ישירה איתי.
"אני מבינה את לירז אף על פי שהיא לא צודקת, היא ראתה אותך בחינה עם אותה בחורה שאמרת לה בעבר שאתה אוהב אותה. מה רצית שהיא תחשוב שאתה מאוהב בה? אם אתה שוב חזרת לבחורה הזו." כריסטינה אמרה בקולה החד. "עדי תקשיב אם היית מציע נישואין למישהי אחרת היא לא היתה מרגישה זעם כפי שהיא הרגישה היום." היא המשיכה להגיד גורמת לליבי לשרוף יותר.
"אני איבדתי אותה לעזאזל אילו רק הייתי יודע שהיא בחיים." אמרתי קובר את פניי בזעם. "הייתי צריך למצוא אותה ביום הארור ההוא לא הייתי צריך לתת לכם לקחת אותי משם. הייתי צריך להפוך כל אבן רק למצוא אותה!" צעקתי בתסכול.
"אחי אל תתייאש עכשיו כשהיא בחיים אתה חייב להילחם אליה, כמו אז כשכבשת אותה בתיכון." יואל אמר לי בעידוד.
"אני לא חושב שהפעם זה יהיה קל." מירון אמר נעמד לידי. "אתה חייב לתת לה זמן ולדבר איתה כשהיא תירגע לא עכשיו שכשהיא לא עצמה." הוא אמר לי בעידוד.
"לירז רותחת זה לא רק בגללך, היא עברה הרבה דברים קשים הזעם שלה לא כבה עדיין. מחר רק נדע מה קרה איתה שם במלחמה." גל אמרה לי בחדות.
"אולי את ונטלי ותימור תדברו איתה?" ליהי הציעה.
"לירז תתחמק עכשיו מכל העולם כפי שאני מכירה אותה. היא לא תיתן לאף אחד להתקרב אליה היא לא בוטחת עכשיו באף אחד." נטלי אמרה בצער רב. "עברתי איתה את זה עוד בימי התיכון, כשללירז כואב היא תסתגר עד שהיא תרצה להרוס את עצמה." היא סיפרה בכאב.
"נטלי צודקת היא לא תרצה לשמוע אף אחד מאיתנו עכשיו פגענו באמון שלה כולם. היית צריך לחכות עם החינה עוד קצת גם אם היא לא היתה חוזרת. אבל אף אחד מאיתנו מבעד לכאב שלנו לא שמנו לב איך כואב לה." רטמיר אמר בתסכול.
"אמון זה דבר קשה להרוויח מחדש." יואל אמר מביט אל הים כשהגלים מתנפצים על החוף.
"אל תתחיל עם זה שוב!" תימור אמרה בכעס.
"לא מתחיל כלום תימי רק אומר את האמת." יואל השיב לה. "לקח לך זמן לסלוח לי על כל החרא שעברנו." הוא אמר לה בלהט.
"זה לא אותו מצב יואל מה שהיה שם נשרף שם. היום אנחנו בפרק אחר אנחנו עומדים להתחתן בקרוב." תימור אמרה עוטפת אותו בידיה הוא חיבק אותה בחזרה מביט בה בעיניים אוהבות.
"אין אדם שיותר שמח ממני אנחנו נקים את הבית שלנו כבר מתחיל לבנות תוכניות. לירז בחיים וזה אומר שהאבל הסתיים תודה לאל, החברה שלנו כאן בין החיים." הוא אמר נרגש, יואל בעבר לא היה חושף רגשות כאלה הרבה. אני שמח בשבילם שהם ביחד זה מגיע להם.
"טוב בואו לפחות נחגוג עם בירה שלירז חיה ברוך ה׳." חצי אמר בגיחוך.
"אם לירז לא היתה כל כך מנותקת אני בטוח שהיא היתה שוברת לך את הביצים." יואל אמר לי מגחך.
"אני לא מאמין שהיית עד כדי כך דבע אז לתת לה ללכת." רטמיר אמר מגחך.
"הוא לא רק היה דבע הוא התנהג כמו הבן זונה הכי גדול שיש." גל אמרה בבוז עדיין מוכיחה אותי.
"מה שהיא עברה זה היה חתיכת מנחוס אחד גדול." מירון אמר לי בתוכחה.
"טוב בסדר הבנתי שהייתי הזין הכי גדול מישהו עוד רוצה להוסיף משהו?" שאגתי בזעם.
"תרגע אחי כך תשתה." נפתלי אמר בגיחוך מושיט לי בקבוק של טקילה. שתיתי ישירות מהבקבוק עצבני.
"מה עכשיו אתה עומד לעשות?" תימור שאלה אותי ברצינות.
"להשתכר כמו בן זונה." אמרתי בזעם.