גם כן את

פרק 13

{שלישי בערב, 01:44}
"מוכנה?" סהר שאל בלחש כשעמד מאחורי הסורגים של התא שלי. הנהנתי לו והוא הסתכל לצדדים כדי לבדוק שאף אחד לא רואה.
סהר פרץ את הסורגים ויצאתי החוצה מהר. "מה אתם עושים?!" נשמע קול גברי ושנינו עצרנו במקום. הסתובבנו אחורה בזהירות כי הקול נשמע מאחורינו, אבל לא ראינו אף אחד.
"חח סתם סתם" קולה של אמה נשמע ברחבי המזדרון. "מ..מה" שאלתי בלחש לא מבינה. "את אמרת את זה?" אמרתי מתקדמת לעבר התא של אמה והיא ישבה שם וצחקה. "הבהלת אותנו! מפגרת" אמרתי וסהר חיבק אותי מאחורי גבי.
"חחחחח לא נורא יפה שלי" אמרה וסהר התעצבן כאילו שרק לו מותר לקרוא לי ככה.
"לאן אתם הולכים בכלל?" שאלה ובאתי לענות אבל סהר הקדים אותי, "מה אכפת לך" אמר באיום ודרכתי לו על הרגל בחוזקה אבל זה לא ממש הזיז לו.
"תירגע, כולה שאלתי!" אמה אמרה וגלגלה עיניים. מאיפה האומץ גירל?? סהר התעצבן ודפק בחוזקה על סורגי התא שלה. "סהר די, בוא נצא" אמרתי בזמן שאמה עשתה לסהר פרצופים והוא עשה תרגילי נשימה. הוא חייב לשלוט בכעס שלו.
יצאנו החוצה, לחצר האחורית. "אתה חייב לשלוט בעצמך" אמרתי ברוגע והוא הסתובב אליי באיום. "את לא תגידי לי מה לעשות" אמר עוד שנייה צועק. "אז גם אתה לא יכול להגיד לי מה לעשות" אמרתי והלכתי משם אבל שנייה לפני הוא תפס את ידי וקירב אותי אליו. "את לא הולכת" קבע והסתכלתי הצידה. נמאס לי להתווכח איתו.
"אתה רואה? למה לך מותר להגיד לי מה לעשות ולי אסור?!" שאלתי עצבנית וניסיתי להתרחק מאחיזתו אך הוא רק הידק אותה יותר. "את יפה כשאת כועסת" אמר בקול צרוד ונמוך ונשך את שפתיו מעט. זו חולשה מספר אחת שלי לגברים. פתחתי את פי מעט, אפילו בלי ששמתי לב, זה מין דחף כזה. סהר ניצל את המצב והטיח את שפתיו על שפתיי. "אל תעשה את זה יותר" אמרתי ברוגע אחרי הנשיקה. "אני יודע שאת אוהבת את זה" אמר ונישק את צווארי ואני נאנחת בשקט.
לאט לאט הוא הצמיד אותי לקיר כשעדיין מנשק את צווארי. "לא עכשיו" אמרתי נאנחת והוא הפסיק לנשק אותי כאילו קרה משהו. "את שוב מסרבת" קבע עובדה ואני עם ה'ביטחון העצמי' שלי אמרתי "אכן" והנהנתי. "את מעצבנת אותי סתם. זה לא ייגמר טוב" אמר באיום. "אוי אני ממש מפחדת" אמרתי בקול כאילו אני מפחדת וגלגלתי עיניים. תוך שנייה סהר נצמד אליי והתחיל לנשק אותי באגרסיביות. "סהר די!" אמרתי בין הנשיקות בפי וניסיתי להעיף אותו ממני. שיואו למה הוא כזה חזק?!
לא היה לי כבר אוויר כי הוא נצמד אליי כל כך גם בפה וגם בגוף, אבל שנייה לפני שהתעלפתי (בערך) הוא התנתק ממני ושנינו התנשפנו כאילו היינו שעה מתחת למים. "אתה פשוט מפגר" אמרתי בין ההתנשפויות. "רוצה שוב?" שאל באיום והתחיל להתקרב שוב. "לא! לא" אמרתי מושיטה ידיים קדימה כדי להרחיק אותו. "אז תתנצלי" אמר בקול פגוע. שיואו איזה תינוק. "למה לי? אתה באמת כזה" אמרתי ובשנייה הוא נצמד אליי ונישק אותי באגרסיביות עד ששוב לא היה לי אוויר ועוד שנייה התעלפתי. "די!" צעקתי והצלחתי להעיף אותו ממני. שוב התנשפנו בכבדות והוא הסתכל עליי כאילו הוא רוצה לטרוף אותי. "אני הולכת" אמרתי ברוגע והתחלתי ללכת לכיוון התאים אבל הוא תפס את ידי. "עזוב אותי" אמרתי סוגרת עיניים ואפילו לא הסתובבתי אליו. הוא החזיק את ידי עוד כמה שניות ואז עזב. הבנאדם הזה צריך טיפול דחוף.
----------
תודה על 800+ קוראים❤ אוהבת מלא!! אנחנו תכף ב-1000 קוראים אז אשמח שתשתפו את הסיפור כמה שיותר🤩❤ כי אני באמת משקיעה בו את כולי❤