גם כן את

פרק 54

"ריף מתה" סהר אמר לה ואמה הייתה בשוק.
"מה מתה? איך מתה? לא הלכת לפגוש אותה עכשיו?" אמה שאלה אותי.
"סהר, תסביר לה, אין לי כח" אמרתי ונזלו לי עוד דמעות ועליתי לחדר.

התיישבתי במיטה ופשוט בכיתי. בכיתי הרבה.
אנחנו צריכים לארגן הלוויה.
ואז סהר נכנס לחדר. שוב. זו אותה סיטואציה כל הזמן.
"אמה בוכה" הוא אמר. "גם את.." הוא מלמל ועזר לי לקום אליו.
"תסתכלי עליי" הוא אמר והרים לי את הסנטר. "גם לי זה קשה, אבל אנחנו חייבים להמשיך הלאה. מחר נארגן הלוויה" הוא קבע והנהנתי ועלו לי יותר דמעות.
אני בוכה כבר כמה שעות... זה קשה לי.

וככה איבדתי את ריף. חייתי בשקר תקופה מסויימת ובסוף מסתבר שריף זו נופר. וריף מתה.
סהר חיבק אותי חזק והוריד את ראשו לנשק לי את הלחי.
"את תיהי בסדר. אני מבטיח" הוא לחש ואחיזתו בי נהייתה יותר חזקה.
הרגשתי מוגנת בידיו, הריח שלו עזר לי להשתקם.
סהר נגע בסנטרי והרים את ראשי אליו, הוא הרכין את ראשו אליי ונישק את שפתיי ברכות.
שפתיו מצצו את שפתי התחתונה וזרמים עברו בי. הרבה זמן הוא לא נישק אותי ככה.
התגעגעתי לזה.

{יום שלישי, 08:45}
סהר, אמה ואני לבושים בשחור, כולם עם משקפי שמש.
אנחנו עומדים מול הקבר של ריף.
התקשרתי להורים של ריף כדי שיבואו גם, אבל כנראה הם באמת שונאים אותה שאפילו להלוויה שלה הם לא באים.
"אמן" אמרנו כשהרב בירך ואז הוא הלך והשאיר אותנו לבד כדי להירגע.
דמעות החלו לרדת שוב במורד לחיי והרוח רק מפשטת אותן לכל פניי.
אמה משתרעת על הקבר ובוכה את החיים.
אני חושבת שגם סהר הזיל דמעה.
"אני רוצה להרוג את נופר! עכשיו!" אמה צעקה בבכי מר ובכיתי יותר.
סהר חיבק אותי חזק ומשך באפו. הוא בוכה.
זו פעם ראשונה? זו פעם ראשונה.
הסתובבתי לסהר וחיבקתי אותו חזק. קשה לי, ואני שמחה שהוא כאן איתי כדי לעבור את זה בשלום.

{אחרי חודשיים, יום ראשון בבוקר}
אנחנו כבר בסדר.
כולם כבר הפסיקו לבכות וכל העניין טיפה נרגע.
פה ושם אנחנו נזכרים בה ודמעות עולות לנו, אבל אנחנו נרגעים.

"בואו נשדוד בנק" סהר התלהב כשראה בנק בדרך לקניון שנסענו אליו.
"אויש אתה כזה רע" אמרתי מתגרה בו והוא הסתכל עליי ונשך את שפתו התחתונה.
"איכ אתם כאלה דביקים" אמה אמרה לנו מאחורה וגלגלתי עיניים.
"בטח, בכי דביקים בעולם" אמרץי בציניות. באמת שאנחנו לא דביקים!
"את צריכה חבר" קבעתי וסהר הסכים איתי.
"כן כן, מה שתגידו" אמה אמרה וסהר החנה בקניון.
"לא צחקתי לגבי הבנק. אני באמת רוצה לשדוד אותו" הוא אמר בשיא הרצינות וסגר את הדלת של האוטו.
"טוב" אמרתי. בואו נשדוד בנק! יאי.
"אומיגאד! אנאבל תראי!" אמה סובבה אותי לצידה והראתה לי בחור שנראה בגילנו והוא חתיך!
"לכי אליו" אמרתי. "נראלך?! תדחפי אותי עליו" היא אמרה בחיוך וצחקתי.
"לאן זה?" סהר שאל אותנו כשהתרחקנו ממנו. "שנייה יפה שלי" צעקתי לו והוא חיכה ליד האוטו.

"אוקיי אז ככה, אנחנו מדברות על כלום ואז את כאילו מצחיקה אותי ואני דוחפת אותך" לחשתי לה כשהיינו כבר די קרובות אל הבחור והיא הנהנה.

"כן! ואז הוא אמר לי 'פשוט סתמי, פשוט פשוט' ומתתי מצחוק!" אמה אמרה בקול מוגזם כחלק מהתכנית.
"לא אני פשוט מתה!" אמרתי צוחקת בכח והעפתי אותה על הבחור.
היא נפלה עליו והוא הרים אותה לאט לאט. הם הסתכלו אחד לשני בעיניים!
התכנית שלי הצליחה.
"היי" הוא אמר לה. "היי" היא ענתה לו בחיוך ביישני.
הם התחילו לדבר ואני לאט לאט התרחקתי משם. עשיתי את שלי.

חזרתי לסהר. הוא נשען על האוטו, משלב ידיים ובוחן את גופי.
הוא כל פעם עושה את זה.
"אתה מביך אותי! די!" אמרתי מסתכלת לצדדים כדי שלא יראו אותנו.
הוא כרך את ידיו סביב מותניי ואני כרכתי את ידיי סביב צווארו.
"לאן הלכתן?" הוא שאל אותי וציחקקתי. "אמה נואשת. פשוט נואשת" אמרתי והוא צחק, חושף את שיניו הלבנות והמושלמות האלה. אני שרופה.
"בואי רגע" הוא לחש לי והרים את סנטרי, הוא הרכין את ראשו כך שאנחנו שנייה מלהתנשק.
"אתה מענה אותי יותר מידי" לחשתי והוא ליקק את שפתיו.
בשנייה שפתיו נגעו בשפתיי וזזו בעדינות. בדיוק כמו שצריך.
כמה התגעגעתי לשפתיים האלה.
"אנאבל!!!" אמה צעקה והתנתקתי מהר מסהר. אוף אני לא אוהבת לעשות את זה.
"בואי לפה" הוא אמר ובשנייה נישק אותי שוב. אוחח אני מאוהבת.
"אנחנו יוצאים" שמעתי את אמה וקפצתי במקום בבהלה והיא צחקה.
"איך קוראים לו?" שאלתי בתור התחלה. יש לי מלא שאלות.
"ג'ון. והוא חתיך אחושרמוטה" היא אמרה בהתלהבות ויכולתי לראות את הלבבות בעיניים שלה.
"מה המספר שלו? באיזה שמפו הוא חופף? בן כמה הוא? הוא בתול? מי האקסית שלו? הוא הולך לחדר כושר? הוא שם עדשות? מה הגובה שלו?" הפצצתי את אמה בשאלות והיא צחקה.
"הרגת אותי!" היא צעקה וצחקה את החיים. "איך יש לך אוויר לכל זה?" היא שאלה והמשיכה לצחוק.
"את הולכת לענות לי על כל זה! שמעת?" אמרתי לה ושמתי את ידי על כתפה והלכנו לעבר הקניון.

"נטשתן אותי?" סהר צעק לנו והסתובבתי אליו, שלחתי לו נשיקה באוויר ומסתובבת בחזרה לאמה.
----------
בוקר טובבב😍😚