פרק 53

2.7K 116 19
                                        

"אני אלך להביא לך מים" אמרתי מתוך נימוס והזזתי אותה בזהירות ממני והלכתי למטבח להביא לה מים.
כשחזרתי היא כבר הפסיקה לבכות ומשכה באפה כמה פעמים.
"תודה" היא מלמלה ולקחה את כוס המים.
התבוננתי בה בזמן שהיא שתתה. היא באמת מצטערת על זה? לתת לה הזדמנות שנייה?

"אני רוצה להראות לך משהו" היא אמרה ושמה את כוס המים בשולחן.
היא הסתכלה בתוך עיניי ואז הורידה מעליה מסכה של הפנים שלה!
זאת.. זאת נופר.
"נ.. נופר?" מלמלתי בפחד. מה הולך כאן?!
"התגעגעתי" היא אמרה בחיוך זדוני ופי היה פעור. אני בשוק.
"מ.. מה? איך?" שאלתי. לא יכולתי להוציא הרבה מילים מהפה.
"איך את חיה? לא הרגו אותך?" שאלתי כולי רועדת. אני עדיין לא מעכלת את זה שהיא כאן מולי, חיה ונושמת.
"סהר לא אמר לך שאני מסוגלת להכל?" שהיא שאלה אותי ושמה את המסכה על השולחן.
גופי רעד כמו שלא רעד מעולם. בקטע רע.
"אני לא מבינה.." אמרתי.
"מה קשה להבין? אני אתן לך רמז, אני יכולה להפנט אנשים, את יודעת, כמו קוסמים, אבל באופן לא חוקי. בגלל זה נכנסתי לכלא, לא רק בגלל רצח" היא אמרה ואני רק הסתכלתי עליה בהלם. זה הרמז שהיא נותנת לי? אני לא מבינה!
"איזו בחורה סהר בחר לעצמו, לא מבינה כלום" היא מלמלה וגלגלה עיניים. "תסבירי" דרשתי והיא חייכה.
"הפנטתי את ריף" סיכמה את הכל. "ו...? מה עוד?" שאלתי.
"אז ככה, את הרי יודעת שאני רוצה את סהר, נכון? אז חשבתי לעשות את זה בדרך יצירתית. כשפגשתי את כל החברות שלך, ראיתי בזה הזדמנות לעשות תכנית. באותו יום שירו בי, לפחות ככה אתם חשבתם, אני הייתי קשורה לכיסא עם אמה. זוכרת? אני הייתי במקום ריף" היא הסבירה לי ונדהמתי. פאק מה?!
"זאת אומרת ש... שריף..." התחלתי למלמל. אני לא מסוגלת להוציא את המשפט הזה מהפה שלי.
"מתה" נופר השלימה אותי ונזלה לי דמעה.
"אבל איך?" שאלתי ומשכתי באפי. אני מתחרטת על כל כך הרבה דברים עכשיו. ריף מתה. ריף מתה!
"הפנטתי אותה, כמו שאמרתי. יש לי גם כישורי איפור מצויינים אז לא הייתה בעיה להפוך אותה להיות כמוני" נופר אמרה והתחלתי לבכות ממש.
"וכל זה בשביל להיות עם סהר?!" צעקתי בבכי. "כן. רעיון גאוני, לא?" היא אמרה וכל כל רציתי להעיף לא כאפה. אז זה מה שעשיתי.
"זונה" היא מלמלה. "הזונה היחידה כאן זו את" אמרתי ולקחתי את הטלפון שלי ויצאתי מהבית שלה.
אני פשוט לא מאמינה למה ששמעתי עכשיו.
ריף מתה. והיא לא עשתה שום דבר רע!
אני פשוט לא מאמינה!!

נכנסתי לאוטו והתחלתי לנסוע למקום אחר, לא לבית. נסעתי לים. כל כך קיטשי, נכון? אבל המקום הזה באמת עוזר לי.
התיישבתי על שפת הים, הרגלים שלי טיפה התרטבו אבל זה די הרגיע.

כל מה שקרה עם ריף, בעצם קרה עם נופר. כל זה היה רעיון של נופר.
קשה לי לעכל את זה. מאוד.
אני מנסה לחשוב על כל הדברים שקרו.
זאת אומרת, שתקופה מסויימת נופר גרה איתנו, והיא זאת שנישקה את סהר!
אני כל כך רוצה לחזור לשם ולהרוג אותה, הפעם אני אעשה את זה במו ידי!

ריף מתה. איך אני אגיד את זה לאמה? היא תבכה חודש!
אני אבכה חודש...
דמעות החלו לרדת במורד לחיי ועצמתי את עיניי.
ואז הולפון שלי צלצל.
"הלו?" אמרתי לטלפון ומשכתי את אפי. היה אפשר לשמוע שבכיתי.
"אנאבל? איפה את? הכל בסדר?" זה סהר.
"כן.." אמרתי בקול שקט.
"איפה את? כבר תשע וחצי!" הוא אמר בדאגה.
"אני בים..." אמרתי בלחש ומשכתי את אפי.
"אני בא אלייך עכשיו, אל תלכי לשום מקום" הוא אמר ויכולתי לשמוע את המפתחות בידיו.
ניתקתי ונשארתי שם, ידעתי שסהר הולך להגיע מהר.

אחרי לא יותר מ-6 דקות, סהר הגיע.
"אנאבל..." הוא מלמל ובא להתיישב לידי.
"יפה שלי" הוא לחש ונגע בסנטרי, גורם לי להסתכל עליו.
"את בוכה?" הוא שאל והתחלתי לבכות יותר והוא חיבק אותי חזק.
"מה קרה?" הוא דאג לי. משכתי באפי, איך אני אספר לו את זה?
"תבטיח לי שלא תיבהל או משהו כזה" אמרתי והסתכלתי בעיניו. "אני לא יכול להבטיח לך משהו כזה, בטח שאת אומרת את זה ככה" הוא אמר וניגב לי את הדמעות.
"הלכתי לריף, דיברנו והיא בכתה, היא רצתה שנשלים" אמרתי ונזכרתי בריף שמתה ודמעתי יותר.
"נו" הוא דירבן אותי להמשיך לספר. "אחרי זה היא אמרה שהיא רוצה להראות לי משהו. אז היא הורידה מסכה שהייתה לה על הפנים ו..." אמרתי אבל עצרתי כשהתחלתי לבכות בכי מר.
"מה? תמשיכי, הכל בסדר" הוא אמר וחיבק אותי. "זאת הייתה נופר" אמרתי בנשימה אחת ומבטו הפך למאויים.
"נ..נופר?" הוא שאל. הוא בהלם.
"כן" עניתי ומשכתי באפי. "אז למה את בוכה?" הוא לא הבין.
"כי באותו יום שירו בה, בעצם ירו בריף" אמרתי והתחלתי לבכות שוב.
"מה?! טוב תספרי לי בדרך" הוא אמר והרים אותי בזהירות לעבר האוטו.
הוא גנב מונית והגיע אליי, כך שחזרנו באוטו שלי.

בדרך סיפרתי לו את כל מה שנופר אמרה לי, שהיא יודעת להפנט והיא התחלפה עם ריף.
דמעות עלו לי מחדש כל דקה וחצי.
סהר היה בשוק לאורך כל הנסיעה. אני מבינה אותו.

{בשעה 22:10}
הגענו הביתה ואמה ישר התנפלה עליי.
"מה קרה יפה שלי? מה יש?" היא דאגה לי.
איך אני מספרת לאמה שריף מתה?
----------
ערב מושלם יפים שלי😍
מה אתם אומרים על זה שנופר חזרה לסיפור וריף מתה?👇🏻

גם כן אתWhere stories live. Discover now