גם כן את

פרק 41

{יום שני, 09:46}
"אני רגועה!" צעקתי בבית. "רואים" סהר מלמל ותפסתי את ראשי בכעס.
'אני רגועה, אני רגועה, אני רגועה' הקול בראשי אמר ונשמתי עמוק.
אני חייבת משהו מתוק.
"סהר!" צעקתי פתאום והוא קפץ במקום בבהלה והתחלתי לצחוק עד דמעות.
"מה את צוחקת?" שאל לא מבין, "זה שנהבלת" אמרתי צוחקת ועוד שנייה נחנקת.
"בואי אני אביא לך משהו מתוק" אמר לי ודילגתי אליו כמו ילדה קטנה.

הוא הביא לי שוקולד חלב ואיזה 5 קליק.
"יססס" אמרתי כאילו ניצחתי במשהו. "קודם נשיקה" אמר והזיז את ידיו אחורה. נשקתי לשפתיו מהר ולקחתי את השוקולדים.
עליתי לחדר ופתחתי את הטלויזיה ואכלתי.
עד ש... טלפון ממספר לא מזוהה.
"הלו?" אמרתי לטלפון.
"כמה זמן לא שמעתי אותך" שמעתי את קולה של נופר. איך היא הגיעה למספר שלי?!
"אה זאת את.." גלגלתי עיניים.
"רק רציתי להגיד לך שסהר כבר החליט ואנחנו נפגשים היום, את יודעת, קצת נשיקות ואולי גם נשכב..." היא אמרה ויכולתי להרגיש את חיוכה הגדול על הפנים.
"מ.. מה?" שאלתי בהלם. היא משקרת. היא משקרת?
"רק רציתי להגיד לך את זה, סהר לא אמר לך?" שאלה ופי היה פעור. ניסיתי לשכנע את עצמי שהיא משקרת, אבל לא הצלחתי.
"ב.. ברור שהוא אמר לי" אמרתי עדיין בהלם.
"אה, יופי. טוב נדבר, מאמי. ביי" אמרה לי וניתקתי לה בפנים.

מה?! מה זה היה עכשיו?! איך סהר לא אמר לי?! הוא רוצה לנסות את מזלו? כי אין לו!
הוא החליט לצאת איתה ולא אמר לי?! אז זה אומר שהוא הולך לפי התכנית שלי, לא?

ירדתי אליו למטה.
"אתה יוצא איתה?!" צרחתי והוא שוב נבהל. "עם מי?" שאל אותי בתמימות. "אל תשחק אותה תמים! אתה יוצא היום עם נופר ולא אמרת לי!" צעקתי בכעס. ההורמונים משתוללים. סעמק נו.
"אני לא יוצא איתה!" הוא צעק. "אל תצעק עליי!" צעקתי עליו בחזרה, "אז אל תצעקי עליי!" הוא החזיר לי והיה שקט בבית.
"אתם מוכנים לסתום?! אנשים עוד ישנים!" שמענו את קולה של ריף מהחדר והסתכלתי על סהר בכעס.

הוא יוצא איתה? סבבה. אבל שלפחות יגיד לי!
פעם עשיתי משהו ולא אמרתי לו? אמ... רגע... לא! לא עשיתי דבר כזה!
שיגיד לי שהוא יוצא איתה! מה כזה קשהההה?
"אני לא יוצא איתה. מאיפה הבאת את זה?" הוא שאל ברוגע והסתכל בעיניי.
"היא התקשרה אליי עכשיו ואמרה לי.." אמרתי. "בת זונה" הוא מלמל והסתכל הצידה.
"היא שיקרה לך" הוא אמר וקם מהר מהספה ולקח את הטלפון והתקשר למישהו. כנראה לנופר.
"תעלי למעלה, אני אדבר איתה ואעדכן אותך" אצ עצבני ועשיתי כדבריו.

אז נופר סתם הלחיצה אותי?
אני מעדיפה.
הלכתי לחדר של ריף ואמה וקפצתי עליהן.
"מה את עושה?!" ריף צעקה. "אעאעאעא!" אמה צעקה אחריה וצחקתי.
"קומו כבר נוווו" אמרתי והורדתי להן את השמיכה. "עזבי אותנו!" אמה צעקה ומשכה בשמיכה וירדתי מהמיטה.
"נופר אמרה לי שהיא וסהר יוצאים" נפלט לי פתאום. "מה? הם יוצאים?! הוא סיפר לך??" ריף מיהרה לומר.
כל הסיפור הזה של נופר וסהר, סיפרתי להן, אני חייבת ליידע אותן בזה, אי אפשר להסתיר דבר כזה.
"הוא לא אמר לי כלום, אבל מסתבר שהם לא יוצאים והיא סתם רצתה להלחיץ אותי" אמרתי ותפסתי בראשי.
"איזה זונה!" ריף אמרה והתיישבה במיטה, אחריה גם אמה.

"למה אמרת לה את זה?! הבנו שאת רוצה שנחזור אבל לשקר לה?! את כל כך הולכת לסבול!" שמענו את סהר צועק מלמטה בטלפון.
"הוא מדבר איתה עכשיו" הסברתי לריף ואמה שלא הבינו מה פשר הצעקות.
"אני כל כך רוצה להרוג אותה. כל כך!" אמה אמרה בכעס.
"אה, שומעת? אתמול כשהיינו בקניון אז... ראינו את אלאור ו--" באתי להגיד לאמה אבל היא קטעה אותי, "אלאור?! את הבוגד הזה?! הוא מעניין לי" אמרה ועשתה לי סימן של 'עצור' עם היד.
"מה איתכם באמת? אולי נמצא לך מישהו חדש?" ריף התערבה. "מעדיפה שלא. לא כרגע" אמה ענתה לה וחייכתי. היא יודעת מה טוב בשבילה.
"טוב אמ.. אני ארד לסהר, אני אשאל אותו לגבי נופר" אמרתי ועזבתי את שתיהן בחדר וירדתי לסלון.

"נו? מה היא אמרה?" שאלתי בדאגה ובמבט של 'סליחה'. "אני מצטערת שצעקתי עליך.." הודתי וחיבקתי אותו. "זה בסדר, נסיכה. את גם במחזור אז בכלל..." אמר ושנינו צחקנו. הוא דובר אמת.
"נו, מה היא אמרה?" חזרתי על שאלתי, "היא אמרה ש... היא אמרה שהיא תשלח אלינו מישהו שיעשה לך משהו... סתם כל מיני הפחדות כאלה שהיא עושה. אל תאמיני למה שהיא אומרת, עובדה שלא קרה כלום" אמר וניסה להרגיע אותי למשמע דבריו. "עדיין. עדיין לא קרה" אמרתי בספק.
----------
היוש😁😁💜
מצטערת שלא העלתי אתמול... לא הספקתי😐
ותודה רבה על 17.4k❤ מעריכה את זה מאודדד!😍❤
אוהבת מלא❤