גם כן את

פרק 35

~נקודת מבט סהר~
נכנסתי לחדר חקירות והתיישבתי על הכיסא.
"סהר, סהר, סהר..." החוקר התחיל לדבר וקרא בדפים.
"בניגוד לאתמול, אולי תוכל סופסוף לשתף אותנו במה שקרה?" הוא שאל ושוב לא עניתי. בדיוק כמו אתמול.
אני בטוח שאנאבל שמעה שהחוקר דפק אתמול בחוזקה על השולחן כשלא עניתי לו.
לא שיתפתי פעולה. כזה אני.
"דבר" אמרתי בזלזול וגלגלתי עיניים. "בוא תספר לי בבקשה את הסיפור מההתחלה" החוקר ביקש ועצמתי את עיניי לכמה שניות כדי להיזכר.
"ביום שלישי השתחררי מהכלא ואנאבל באה לאסוף אותי" אמרתי והחוקר הנהנן כדי שאמשיך. "אכלנו וראינו סרט עד שפתאום נופר דפקה בדלת. אנאבל פתחה לה ושאלנו אותה למה היא כאן--" באתי להמשיך אבל החוקר עצר אותי, "שמעתי שאנאבל שנופר היא האקסית שלך. זה נכון?" שאל אותי והנהנתי. "אוקיי, תמשיך" אמר ושילב את ידיו. "נופר אמרה שהיא רדפה אחרינו מהכלא כי היא עדיין רוצה אותי. אבל אז המשטרה הגיעה ולקחו אותה. כנראה שאחרי זה היא הגישה תלונה נגדנו" אמרתי לו והוא הנהנן כאילו הוא מבין אותי. "אוקיי. תישאר פה כמה דקות עד שאחזור" אמרתי ויצא מהחדר.

הנופר הזאת כל כך הולכת לשלם. אני לא מאמין שהיא פאקינג הגישה נגדנו תלונה! על משהו שלא עשינו!
ואז קיבלתי שיחת טלפון.
מספר לא מזוהה, אין לי מושג מי זה.
בקושי הצלחתי להוציא את הטלפון מהכיס כי הייתי עם אזיקים ועניתי לטלפון. אני לא יודע אם מותר לי לענות לטלפונים כשאני בחקירה... אבל גם לא אכפת לי.
"הלו?" דיברתי לטלפון.
"סהר..." שמעתי את קולה של נופר.
"מ.. מה?! איך.. מה?" לא הבנתי איך היא התקשרה אליי.
"אני מתקשרת מבית הכלא" אמרה לי ואז הבנתי. אחרי כל שנים האלה היא עדיין זוכרת את המספר. סתם עוד זונה אומללה.
"תגידי לי, את נורמאלית?! מה את פאקינג מגישה נגדנו תלונה?! לא עשינו לך כלום! למה את עושה את זה??!?!" צעקתי עליה ויכולתי לשמוע את הצחקוק הקטן שלה.
"כי אני רוצה אותך, אתה לא מבין?! אני לא אפסיק לרדוך אחריך עד שנחזור!" אמרתי ועדו שנייה בכתה.
"את מבינה שיש לי חברה, נכון? אז למה את מתנהגת ככה?! מה הבעיות שלך?! אני פאקינג לא רוצה אותך! תמשיכי הלאה!" צעקתי עליה ואז החוקר נכנס.
"אין לך רשות לדבר בטלפון בזמן חקירה" אמרתי ובא לקחת לי את הטלפון אבל הלכתי אחורה. "אני מדבר עם נופר" אמרתי לו והוא הנהן ונתן לי להמשיך את השיחה.
"אני מבינה שאסור לך יותר לדבר בטלפון" נופר אמרה לי וגלגלתי עיניים.
"אני יכול, אני יכול" אמרתי טעון מעצבים עליה.
"אוקיי... אז אני רק רוצה שתדע שאני אוהבת אותך והגשתי נגדכם תלונה כי אני יודעת שזה רק לטובתכם" היא אמרה ברוגע.
"איך זה לטובתנו?! הא?! איך?!" צעקתי והחוקר שישב מולי אמר לי להירגע.
"אתה תראה בהמשך, כשבסוף נחזור להיות ביחד" אמרתי מלהבת וגלגלתי עיניים. נמאס לי ממנה.
ניתקתי לה בפרצוף ואז נפל לי האסימון.
השב"כ יכול להקשיב לשיחות שלי! עכשיו הם יבינו שאנחנו צודקים ונופר סתם הגישה נגדנו תלונה.

"מה היא רצתה ממך?" החוקר שאל אותי, "היא רוצה אותי בחזרה, אתה יודע..." אמרתי נאנח בייאוש.
"אבל אתם יכולים לשמוע את השיחה" אמרתי לו. "זה בדיוק מה שבאתי לעשות" אמר וקם ממקומו, מוציא לי את האזיקים והולך איתי לחדר נוסף שבו נמצא השב"כ והושיב אותי מול מחשב ושם לי אוזניות על האוזניים.

"אני שם עכשיו את השיחה שלכם" אמר לי אחרי שתי דקות שבהן חיפש את השיחה והנהנתי.
שמענו הכל דרך האוזניות וכך הם הבינו ש... שאנחנו צודקים ונופר הגישה תלונה סתם.
----------
היושששש💎💎😋
שמחים שגילו שנופר משקרת?☺