גם כן את

פרק 44

אזהרה! במהלך הפרק יהיה חלק מיני, אפשר לדלג.
----------
"אתם תשארו הלילה בתחנה" אחד השוטרים שבא אלינו אמר.
"לא שוב.." מלמלתי בייאוש.
הכניסו אותנו שוב לאיזה תא אחד וסהר ואני ישבנו שם.
שוב מאחורי סורגים. לא הכי כיף בעולם, תאמינו לי.

"את בסדר?" סהר פתאום שאל אותי כששם לב שאני בוהה ברצפה.
"הכל בסדר. באמת" אמרתי כשעשה פרצוף כאילו הוא לא מאמין לי.
"אל תלחצי יותר מידי, היא מתה והכל בסדר" הוא ניסה לנחם אותי וחיבק אותי חזק.
"שששש!" השתקתי אותו, "זה נשמע כאילו אתה רצחת אותה! אז תלחש!" המשכתי והוא חייך.
"תכל'ס, היית רוצה שאני ארצח אותה, נכון?" שאל אותי בהתחכמות. "הכי בעולם" אמרתי והרמתי את ראשי והוא בשנייה נישק את שפתיי ברכות.
הרבה זמן לא התנשקנו ככה, כי בזמן האחרון אנחנו כל הזמן במרדף אחרי נופר ואחרי החוק. זה נמאס כבר!
למה בגלל נופר אנחנו צריכים להישאר כאן?! שוב!! זה לא מועיל לאף אחד. חוץ מלנופר... שמסתכלת עלינו מלמעלה, ובטח שולחת אלינו את השטן. או שבעצם, השטן רוצח אותה בעולם המתים.
טוב עזבו אין לי כח לכל זה.

{יום רביעי, 12:55}
"זהו אתם משוחררים. אתם צריכים טרמפ?" שוטר אחד שאל אותנו וסהר אמר לו שכן.
15 דקות נסיעה עד לבית.

"ריף! אוכל! עכשיו!" צעקתי ובשנייה היא הלכה למטבח. היא השפית הראשית של הבית. אני חולה עליה.
עליתי במהירות ובכעס לחדר והתיישבתי על המיטה.
תוך שנייה סהר נכנס ונעל את הדלת.
"מה יש נסיכה?" שאל בקול צרוד ונמוך. אני מתאהבת בו יותר כשהוא מדבר בקול הזה.
"כלום.. אני פשוט עדיין בשוק מזה שנופר מתה ועכשיו לא יהיו לנו עוד בעיות איתה" אמרתי בוהה ברצפה. "וזה דבר טוב (?)" אמר שאל כזה. "מאוד טוב" אמרתי ורק אז הפנתי אליו את מבטי.
"תירגעי, הכל בסדר. את בעצמך אמרת שזה דבר טוב. את לא צריכה להילחץ יותר" אמר וחיבק אותי חזק.
נשארנו ככה כמה דקות ארוכות.
"הרבה זמן לא היינו ככה ביחד" לחש לי. "מה זאת אומרת?" שאלתי לא מבינה. "ככה. ביחד. רק שנינו" אמר בקול מגרה. "חח די" אמרתי מובכת מדבריו והוא בשנייה השכיב אותי על המיטה.
"אני בעד לעשות את זה עכשיו" אמר בקול נמוך וצרוד ומגרה מאודדד.
"אל תיהי קשה" המשיך ונישק לי את הלחי ועשה שביל של נשיקות רכות ורטובות עד לקצה השפתיים. ממש עד לגבול.
"בפה" אמרתי מגורה עד לקצה הנשמה והוא נישק את שפתיי ברכות.

הרבה זמן לא התנשקנו ככה, בגלל כל הלחץ הזה של נופר.
הוא נישק את שפתי התחתונה, מצץ וליקק ברכות. זה עושה לי צמרמורות חזקות בגוף.
בלי ששמתי לב, סהר הכניס את ידיו לחולצתי והחל ללטף את גופי.
שוב צמרמורות בכל הגוף. אני אוהבת את זה.
בשנייה הוא הפשיט אותי וגם אותו ורק אז התנתק מהנשיקה.
"אולי תחכה ללילה?" שאלתי בחיוך מגרה. "את מרגה אותי יותר מידי. זה לא יכול לחכות" אמר ובשנייה נישק את שפתיי ופתח את רגליי עם רגליו.
"לא לצעוק" לחש לי ואחרי חצי שנייה הוא נכנס אליי.
"אהה" נאנחתי בעונג ועצמתי את עיניי.
"אמרתי לך להיות בשקט" לחש לי וחייך חיוך זדוני.
הוא נכנס אליי כמה פעמים וסיימנו די מהר.

"איך אתה תמיד מצליח?" אמרתי בייאוש ונתתי חיוך קטן והוא נישק את שפתיי.
"אני אוהב אותך" אמר לי. "אני אוהבת אותך" עניתי ונישקתי את שפתיו חזק.

"אנאבלללל! סהררר! האוכל מוכן!" שמענו את ריף צועקת וסהר קם ממני במהרה והתחיל להתלבש והעיף אליי את הבגדים שלי.
תוך 2 דקות ירדנו למטה.
"נו מה שנתיים?!" ריף הייתה עצבנית והעיפה מבט לסהר. התעצבנתי.

כולם התיישבו לאכול את מה שריף הכינה ושוב היא שלחה אל סהר מבטים. היא עוד לא קלטה שהוא טפוס?! והיא עוד החברה הכי טובה שלי! לא מתאים לה..
----------
היוש😋
תודה שעניתם על השאלה שהעלתי מקודם💜 זה באמת עזר לי מאוד💕 מעריכה מאוד❤
ותודה על התשובות💫😍