גם כן את

פרק 14

{רביעי בבוקר}
"היום את לא מסרבת לי" לחש לי באוזן כשלקחנו מגשים והתקדמנו לכיוון האוכל. "אני אחליט" אמרתי והוא התעצבן. תוך שנייה הוא העיף ממני את המגש ודחף אותי בחוזקה לעבר הקיר. כולם הסתכלו עלינו מופתעים.
"את לא מסרבת" אמר באיום ורעדתי מפחד. באמת. לא עניתי לו והוא המשיך להסתכל עליי כמה שניות ואז הלך. הבנאדם פשוט חייב טיפול אצל פסיכיאטר!
"מה עובר עליו?" אמה רצה אליי ובדקה אם קרה לי משהו. "לא יודעת. אבל הוא ישלם על זה" אמרתי בכעס והסתכלתי עליו באיום. "מה תעשי?" שאלה אותי וחייכתי אליה בזדון. "אני אגרום לו לקנא, כמו שלא קינא מעולם! הולכת להיות לך הצגה טובה. תכיני תפופקורן" אמרתי והתקדמתי לעבר שולחן אחר, רק לא לשבת ליד סהר. חח וואי, עכשיו אני מבינה למה קוראים לו ככה.
אחרי האוכל כולם הלכו לתאים שלהם כד שיקראו לנו להפסקה.
"שומעת?" אמרתי לאמה דרך הסורגים והיא התקדמה לעבר הסורגים שלה. התא שלה מול התא שלי. "כן יפה שלי" אמרה לי ובזווית העין ראיתי את סהר מסתכל עליי עצבני ונדבק לי חיוך זדוני על הפנים. "נכון סאם?" אמרתי לה. היא כבר הבינה שזה חלק מהתכנית שלי. "נכון הוא ממש חתיך??" אמרתי לה בהתלהבות והיא ציחקקה. "שומעים אותך" פתאום סאם אמר ועשיתי לו אצבע שלישית והוא התעצבן. "אנאבל" קולו של סהר נשמע עצבני אבל לא הסתובבתי אליו. הוא הולך ממש לשלם על איך שהוא מתנהג אליי. "אנאבל!" הוא צעק וטיפה רעדתי מהבהלה. "מה אתה רוצה?!" צעקתי עליו בחזרה. הוא התעצבן. פאקקק הוא כזה חתיך שהוא מתעצבן!
סהר התקדם לכיוון הקיר החצי שקוף ודפק עליו בחוזקה. "בואי רגע" אמר בקול רגוע. יופי, עכשיו לבנאדם יש פיצול אישיות.
לא התקדמתי אליו וסיבבתי את ראשי לעבר אמה שציחקקה לה.
סהר דפק בחוזקה על הקיר וחזר לשכב במיטה שלו. הוא כל כך עצבני שזה משהו. "את לא מבינה מה הולך לקרות לך. את כל כך הולכת לשלם על זה" אמר בלחש ובאיום כשהתקדם שוב לקיר החצי שקוף.
אחרי 15 דקות בערך הוציאו את כולנו להפסקה ונצמדתי לאמה. "ההצגה מתחילה" לחשתי לה וחייכתי חיוך זדוני.
הרמתי את חולצת הכלא על למתחת לחזה שלי וקשרתי הכי חזק שאני יכולה, זה מבליט בטירוף!
את המכנסיים העלתי למעלה וזה היה נראה כל כך נדיררר. התקדמתי לעבר הגדר שמפרידה וקראתי לסאם בזמן שאמה יושבת בקצה השני של החצר וצוחקת. "מה את רוצה?!" צעק לי וסימנתי לו עם היד שיתקרב אליי. הוא עשה כדבריי (או יותר נכון- מעשיי?).
הוא בחן את גופי ועברתי דרך הפרצה שהייתה בגדר לחצר של הבנים והתחלתי להיצמד לסאם.
ראיתי איך סהר הסתכל עליי. סאם חבר שלו. הולך להיות מעניין.
נישקתי את צווארו והוא נאנח בקול. "בואי הצידה" אמר לי בין האנחות שלו ומשך אותי לחצר האחורית וסהר בא אחרינו.
"תעזוב אותה!" סהר צעק כשסאם חיבק אותי והעיף אותו ממני בחוזקה. "אחי, זאת היא התחילה!" סאם אמר לו אבל סהר לא ענה ורק הסתכל עליי בכעס. "מה את עושה?!" צעק עליי והרים אותי מהרצפה והצמיד אותי לקיר. "די סהר! די! זה כואב!" צעקתי עליו וניסיתי להתחמק. פאק הוא פשוט חזק!!!
"את מעצבנת אותי עוד יותר וחבל" אמר והרים את ידיי והצמיד אותן לקיר בחוזקה. "אחחח" אמרתי בכאב והוא רק הידק את אחיזתו. הוא פשוט בנאדם רע.
תוך שנייה הוא נישק אותי באגרסיביות והוריד לי את המכנסיים. "מה אתה עושה?!" צעקתי עליו והוא הפסיק. "ס... סליחה" אמר ברוגע והתרחק ממני, בוחן את גופי. מה זה היה עכשיו? הוא אמר סליחה? הוא הפסיק? מה הולך כאן??!
"מה אמרת?" שאלתי לא מבינה. הוא לא ענה לי ורק הלך כשהוא תופס את ראשו בכעס.

~נקודת מבט סהר~
היא מעצבנת אותי. אני לא יכול יותר. התחלתי לנשק אותה. למה עשיתי את זה?! ולמה היא נצמדה לסאם?! היא עושה לי את זה בכוונה??? היא יודעת כמה אני מטורף עליה אז היא עושה לי עוד יותר קשה?! אני לא סובל את זה. הורדתי לה את המכנסיים. מה עובר עליך סהר?!
"ס... סליחה" אמרתי והלכתי משם כשאני תופס תראש. משהו עובר עליי. אני לא יכול עם כל מה שאני מרגיש, זה מקשה עליי. איף סהר מה אתה הומו?! יואו!
----------
היוש לכולם! אני רוצה להגיד לכם ממש ממש תודה על 1.03 אלפים קוראים!❤❤ זה כל כך לא מובן מאליו ורק לחשוב שלפני כמה שעות היה לי רק 800..
אתם אדירים! אוהבת אותכם ממש❤❤