גם כן את

פרק 19

"מי את?" שאלתי מתלבשת מהר ומסדרת את השיער. "היי, אני נופר" אמרה לי בחיוך והושיטה לי את היד ללחיצה. הסתכלתי עליה בכעס ולא הושטתי לה יד.
"מה את עושה כאן?" סהר לקח אותה הצידה ושאל אותה. הם התחילו להתלחשש. היא לא באה לי בטוב.

~נקודת מבט סהר~
"מה את עושה כאן?" שאלתי אותה והיא רק הסתכלה עליי. "תעני!" צעקתי. מה היא עושה פה בכלל?!
"שמעתי שאתה פה אז באתי" אמרה מחייכת חיוך זדוני והתחילה להימרח עליי. לא סובל אותה.
"מה יש לך? פעם אהבת את זה" אמרה לא מבינה ומתרחקת טיפה. "מה את עושה כאן?" שאלתי עוצם את עיניי בכעס ועוד שנייה צועק. "נכנסתי לכלא, מזל שאתה פה" אמרה וליטפה את פניי. "אל תגעי בי" אמרתי באיום והעפתי את ידה ממני. "מה עובר עליך? אתה כבר לא אוהב אותי?" שאלה עצבנית. יאללה, אין לי כח אליה. "את לא צריכה להיות בחצר של הבנות?" אלתי מתעלם משאלתה והיא התעצבנה יותר. "כן, אבל שמעתי שאתה פה אז באתי" אמרה. לא. סובל. אותה.
"טוב עכשיו לכי" אמרתי בא ללכת בחזרה לאנאבל אבל... איפה היא? פאק נו, היא בטח נפגעה והלכה! פאק.
"מטומטמת!" הסתובבתי לנופר וצעקתי עליה. העפתי לה סטירה והיא נפלה על הרצפה. הלכתי לפרצה שיש בגדר ונכנסתי לחצר של הבנות. לא אכפת לי אם יראו אותי או ילשינו עליי. הם יקבלו מכות.
"אנאבל" אמרתי ברוגע כשהבחנתי בה וסובבתי אותה אליי בכח. היא הייתה עם אמה ובכתה. עכשיו היא בוכה בזרועותיי. זה הורג אותי לראות אותה בוכה.
"מי זאת?!" היא פתאום צעקה וכולה דמעות. "סתם.. מישהי" אמרתי מחזיר אותה לחיבוק ונשקתי לראשה.
"אהה, אז אתה תפוס" שמענו את קולה של נופר. פשוט. לא. סובל. אותה.
היא התקדמה לעברינו ופשוט זרקה את אנאבל לרצפה. "זונה.." אנאבל מלמלה לעצמה ונופר חייכה. כל כך מתאים לה.
"מה את עושה?!" צעקתי על נופר ועזרתי לאנאבל לקום. היא פשוט זונה.
"מה אתה עוזר לה לקום? שתיפול" אמרה והעיפה את אנאבל לרצפה בשנית. תוך שנייה אנאבל קמה והתחילה למשוך לנופר בשיער. חח קרב בנות.
"קרב סוהרים!" סוהר אחד צעק וכולם התחילו להתנפל עליהם בזמן שאני ניסיתי להגן על אנאבל.
"בואי!" צעקתי לאנאבל כשנופר נפלה די רחוק ממנה והיא עשתה כדבריי. הצלחנו לברוח, חח.
"היא פשוט משוגעת" אנאבל עצרה במקומה והסתכלה על כל הסוהרים שרבים אחד עם השני. "מאוד" הסכמתי איתה. אני חייב לעשות שיחה מאוד דחופה עם נופר. למה היא פה ומי היא בכלל שרק תסתכל על אנאבל?!
"מה הולך פה?!" מנהל בית הסוהר צעק והתקדם לעבר הסוהרים. כולם עצרו ועמדו יפה בשורה.
"מי התחיל את כל זה?!" צעק וכולם הצביעו על נופר. חחחחחח מגיע לה.
"כבר על השעה הראשונה, הא גברת נופר?" שאל אותה באיום והיא רעדה במקום. חחחחחח אני מת מצחוקקקק!
"כולם לחזור לתאים שלהם. עכשיו!" צעק את המילה האחרונה וכולם עשו כדבריו בלי דיברים מיותרים.
"אני מצטער שזה מה שקרה" אמרתי לאנאבל ונכנסנו גם. "יש לי עסק לא גמור איתך" נופר אמרה לאנאבל כשעברנו לידה. אנאבל לא ענתה לה, היא יודעת מה צריך לעשות. לפעמים שתיקה יותר מעצבנת מאשר דיבורים.
"אל תתייחסי" אמרתי לאנאבל והיא הנהנה אליי. "אני צריכה הסברים" אמרה לי והנהנתי. הולכת להיות לנו שיחה מאוד ארוכה...
----------
היוש!! אז בסוף הצלחתם להגיע למטרה שביקשתי בפרק הקודם... נראה אותכם הפעם:
פרק הבא עולה ב-10 תגובות ו-15 הצבעות❤ תפרסמו אותי כדי שהפרק יגיע יותר מהר😉💕
_____
איך יצא???😚😚