גם כן את

פרק 38

{יום ראשון, 07:45}
הסתובבתי במיטה והיה ריק מידי. פתחתי את עיניי וסהר לא היה שם. אבל פתק על הכרית, יש.
היה כתוב:
בוקר טוב נסיכה שלי, כל הלילה לא יכולתי להירדם, העלתי בראשי מחשבות שאולי לא כדאי שאלך... אבל בסוף הייתי צריך לקום מרוב עצבים והלכתי לדבר איתה. אני מקווה שאת לא כועסת או משהו, אני מבקש ממך גם לא לדאוג. תאכלי ארוחת בוקר ואני כבר אהיה פה. אוהב אותך♡
קמתי מיד מהמיטה, למרות שזה ממש לא מתאים לי לקום כזה מוקדם והלכתי לחדר של ריף ואמה.
הן ישנו כפיות ומתתי מצחוק.
"ריף!" צעקתי לה והיא קמה בבהלה. "מה, מה? מה קרה??" שאלה בלחץ. "משעמם לי.." אמרתי בקול תינוקי. "בואי תשני איתי מאמי" אמרה לי וקפצתי עליה.
"תכיני לי אוכל" ביקשתי, "את חיה בסרט קשה. יומיים אני מכינה לך אוכל!" אמרה לי וצחקתי. "נו אבל האוכל שלך הכי טעים בעולםםם" אמרתי מנסה לשכנע אותה.
"אבל פאקינג 8 בבוקר!" צעקה לי וחיבקתי אותה.
"אמההה!" צעקתי לה וגם היא התעוררה. "סרט. עכשיו" אמרתי. "אני מבינה שאין מקום להתנגדות" אמה אמרה וחייכתי.
ירדנו למטה, ריף הכינה לכולנו חביתות וטוסט ואמה הדליקה סרט.
בינתיים ניסיתי להתקשר לסהר. אין מענה.
הוא בטח סגר את הטלפון או משהו... בלי לחץ.

"יאללה כולם לשבתתתת!" ריף צעקה כשסיימה להכין את האוכל ואמה התחילה את הסרט.
"איזה סרט זה?" שאלתי. "הפתעה" אמה אמרה ונתנה לי נשיקה בלחי.

ראינו 'המרגל שזרק אותי'.
כל הסרט חשבתי על סהר, איך הולכת השיחה שלו, על מה הם מדברים, אם הוא לא עשה לה משהו או שהיא עשתה לו...
נמאס לי לחשוב על הדברים האלה.
ואז טלפון מסהר.

"הלו?" אמרתי לטלפון כשעליתי לחדר במהירות כדי לדבר איתו.
סהר: "היי פרינססה" אמר בקול הזה שלו ונמסתי.
אני: "מתי אתה בא?? התגעגעתי.." אמרתי.
סהר: "אני עכשיו בדרך" אמר ושמעתי שהוא מתניע את האוטו.
אני: "איך הייתה השיחה? מה היא אמרה לך? מה היא עשתה לך?" התנפלתי עליו בשאלות.
סהר: "אני אגיד לך הכל בבית" אמר.
אני: "טוב... מחכה לך" אמרתי במתיקות יתר.
סהר: "לא יכול לחכות יותר" אמר בקול צרוד ונמוך ונשכתי את שפתי התחתונה.
וסגרתי את הטלפון.

חזרתי לסלון וראיתי שריף ואמה נרדמו. ילדות קטנות.
אבל די מסכנות, הערתי אותם די מוקדם. פשוט נורא.

אחרי 10 דקות בערך סהר נכנס הביתה.
"סהר.." מלמלתי ורצתי אליו לחיבוק. "תספר לי הכל!" דרשתי והוא הנהן ועלינו לחדר.

"היא אמרה שאם אנחנו לא חוזרים אז היא תדאג שיקרה לך משהו" אמר בצער. "אל תדאג, היא סתם אומרת. היא רק רוצה להלחיץ אותך" אמרתי וחיבקתי אותו.
"אני לא רוצה לאבד אותך" מלמל לעצמו וחיבק אותי חזק. ליבי דפק במהרה למשמע דבריו והרמתי את פניו ונישקתי את שפתיו.
"בוא נשכח ממנה עכשיו" אמרתי בחיוך מנחם. "אני אוהב אותך" אמר והתנפל עליי בנשיקה.
הוא השכיב אותי על המיטה, לא שובר את הנשיקה.
"לא עכשיו" אמרתי מנסה לזוז. "אז מתי פרינססה?" שאל אותי ונישק את הצוואר שלי ונאנחתי.
"אל תנסה לגרות אותי!" אמרתי מצחקקת וגם הוא צחק.
"את כזאת קשה, אלוהים" אמר ונישק את שפתיי.
"בוא נבהיל את ריף ואמה!" העלתי רעיון כדי להחליף נושא. אני קשה להשגה.
"לא תצליחי להתחמק ממני. לא הפעם" אמר ונישק לי את הצוואר.
הוא הוריד לי מהר את הבגדים וגם לעצמו.
"די נו אתה לא אמיתי!" אמרתי מצחקקת והוא נכנס אליי מהר.
"סהר.." נאנחתי בעונג ועצמתי את עיניי.
איך הוא תמיד מצליח לשכנע אותי? זה משגע לי ת'צורה.
----------
היוששש💎😋
איך יצא?