גם כן את

פרק 11

{שני בבוקר}
"את מתחרטת על אתמול?" סהר שאל שנייה לפני שקראו לכולם לחדר אוכל. הסתכלתי עליו מבולבלת, הוא מתחרט?
"אתה מתחרט?" שאלתי ופתחו לנו את התאים. "לא. את?" שאל. אני לא מאמינה שהוא שאל את זה. באמת אכפת לו? אולי הוא לא כמו שהוא נראה..
"לא" עניתי בביטחון למרות שעלו לי מחשבות על זה.

נכנסנו לחדר אוכל, ראיתי את אמה יושבת עם אלאור. הם השלימו?
התקדמתי אליה והיא הבחינה בי וסובבה את ראשה.
"אנחנו יכולות לדבר?" שאלתי ברכות והרגשתי יד שמחזיקה את ידי. "בואי אליי" קולו של סהר נשמע מאחוריי בכעס והוא משך אותי אליו. "אבל אני רוצה לדבר איתה!" דרשתי והחזרתי את ידי למקומה בכח. סהר הלך להתיישב בשולחן הקבוע שלנו, איפה שאף אחד לא מעז לשבת כי סהר שם.
התקדמתי בחזרה לאמה. "זה רק לשנייה" אמרתי והיא הסתכלה על אלאור כאילו הוא אמור לתת לה סימן או משהו לזה שהוא מסכים.
אלאור סימן לה עם הראש 'כן' והיא קמה אליי. מה היא צריכה את הרשות שלו?
"נלך לדבר שם" אמרה והצביע על מקום פינתי מרוחק בסוף חדר האוכל. הנהנתי והלכתי אחריה.

"דברי" אמרה לי. "את בריב איתי בגלל אלאור, ועכשיו אתם שוב ביחד" אמרתי בתור התחלה.
"ואני עדיין כועסת עליו" אמרה בצורה סמכותית. אני לא סובלת אנשים כאלה.
"אני בסך הכל רוצה שנחזור להיות שוב חברות. את היחידה שאני מכירה ואת איתי בריב בגלל קנאה או סתם משהו פשוט. לפעמים צריך לוותר על האגו, למטרות טובות" אמרתי וראיתי על פניה דמעה.
"את.. את צודקת" אמרה ונגבה מהר את הדמעה כאילו לא ראיתי.
"אני מצטערת" אמרה וחיבקה אותי ישר. חיבקתי אותה חזרה וראיתי את סהר קורא לי לבוא. הוא ממש עצבני, מה יש לו?
"בהפסקה אני חייבת להגיד לך משהו" אמרתי לה והתנתקנו מהחיבוק והיא הנהנה.
הלכתי להתיישב בשולחן עם סהר והוא הסתכל עליי כועס. אמה באה עם אלאור לשבת איתנו וסהר התעצבן. הוא נשם עמוק כדי להירגע והסתכלתי עליו בפחד. משהו עובר עליו.

•בהפסקה•
"מה רצית להגיד לי?" אמה שאלה אותי וחייכתי אליה.
"אנאבל" קולו של סהר נשמע באיום מאחורי הגדר והסתובבתי אליו בבהלה. "אני חייב לדבר איתך" אמר בקול רגוע ומאיים בו זמנית. "לא עכשיו" אמרתי והסתובבתי לאמה, סהר דפק בחוזקה על הגדר ונבהלתי שוב.
"בואי עכשיו!" הוא צעק והסתובבתי אליו בכעס. "לא עכשיו!!" צעקתי עליו חזרה והוא הסתכל עליי באיום.
כיווצתי את גבותיי בכעס וכך גם הוא. "בואי" אמה אמרה לי בלחש ומשכה את ידי.

"כן, דברי" אמרה לי והנהנתי, מנסה להירגע מהכעס על סהר.
"רציתי להגיד לך משהו אחר אבל.. הוא פשוט מעצבן אותי" אמרתי והיא לא הבינה.
"תגידי את מה שרצית להגיד מההתחלה" אמרה והנהנתי.
"שכבנו אתמול" אמרתי מהר והיא חייכה. "מה?! איפה?!??" צרחה באושר ומיד השתקתי אותה. "אתמול בלילה בחצר אצל הבנים" לחשתי והסתכלתי לצדדים כדי לוודא שאף אחד לא שמע.
"נוווו? איך היה??" שאלה ועשתה לי עיניים וצחקקתי. "מושלם" אמרתי נזכרת באתמול אבל מיד מחליפה את מחשבותיי על מה שקורה היום לסהר. מה יש לו?