גם כן את

פרק 30

~{כעבור שנתיים}~
היום סהר משתחרר.
מאז שיצאתי מהכלא לא הפסקתי לחשוב עליו. התגעגעתי אליו כל כך.
הוא בטח השתנה במראה, בקול, בהתנהגות... אני כל כך רוצה לראות אותו.
תכננתי ללכת אליו בשחרור שלו, שאני אקח אותו משם.

נכנסתי לאוטו שלי (כן כן, כבר הספקתי ללמוד נהיגה) והתחלתי לנסוע לבית כלא. הרבה זמן לא הייתי שם.
אה, שכחתי להגיד, אמה השתחררה שנה שעברה, אנחנו עכשעו גרות ביחד עם ריף. הכי כיף, נשבעת.

הגעתי לבית כלא אחרי 25 דקות נסיעה וחיכיתי כמה דקות בחוץ.
ואז סהר יצא.
גופו היה שרירי פי מיליון מהפעם הקודמת שראיתי אותו, הוא היה עם שפם קטן וטיפה זיפים בלחיים. דווקא יפה לו.
הוא הסתכל בעיניי בתדהמה, בוחן את גופי, ממלמל משהו ורץ אליי.
"אני לא מאמין" לחש לי וחייכתי. "חיכית לי?" שאלתי אותו בחיוך והוא הנהן ונישק את שפתיי.
"כמה התגעגעתי לטעם שלך" אמר בעונג וחיבקתי אותו חזק.
"התגעגעתי אליך" אמרתי ויכולתי להרגיש את חיוכו.
נכנסנו לאוטו ונסענו לבית שלי.

"איפה אתה גר?" שאלתי אותו והוא הסתכל עליי המום כאילו אמרתי משהו אסור. "מה?" שאלתי לא מבינה. "אין לי בית" אמר והניח את התיק שלו על הרצפה.
"היי סהר!" אמה אמרה כשיצאה מהחדר ובאה לתת לו חיבוק.
"אז זה סהר המדובר" ריף באה גם ובחנה אותו במבטה. "היי" אמר לה בחיוך והיא מחזירה לו גם.
"חתיך אחושרמוטה" ריף לחשה לי וחייכתי. "שלא תעזי לחשוב עליו!" הזהרתי אותה וראיתי את סהר מחייך חיוך זדוני.
"אוכל?" שאלתי וניגשתי למטבח. "תביאי חביתה מאמי" ריף צעקה לי, "גם אני יפה שלי" אמה המשיכה אותה והנהנתי.
"אני לא רעב" שמעתי את סהר מאחוריי, "למה חתיך שלי? אני אכין לך משהו לאכול" אמרתי מוציאה מחבת וביצים מהמקרר. "אני אעזור לך" התעקש והנהנתי.
"אתה תישן איתי" אמרתי בחיוך והוא נישק את שפתיי ברכות.
"שלא תחשבי אפילו לשים אותי בסלון" אמר בציניות וצחקתי.
"התגעגעתי לפאקינג צחוק שלך" לחש לי ונישק את צווארי. "חח די סהר, אני צריכה להתרכז" אמרתי מצחקקת ובקושי שוברת את הביצה.
"לך תשים את התיק שלך בחדר שלי, ריף תראה לך איפה ואז תבוא לפה לבחור סרט" אמרתי בחיוך והוא הנהן והלך. כמובן אחרי שנתן לי נשיקה בשפתיים. רציני שהתגעגעתי לטעם הזה. אני מכורה קשות.

אחרי 5 דקות כולם התיישבו בסלון ואכלו וראינו סרט.
"היה לי קשה בלעדייך שם" סהר לחש לי כשנשכבתי עליו כשהייתה סצנת נשיקה וחייכתי, נצמדת אליו יותר.

אז... זהו. סהר מהיום יגור איתי ועם ריף ואמה, נחייה את החיים שלנו ו... אני חושבת שזהו.

ואז נשמעו דפיקות בדלת.
"אני אפתח" אמרתי וקמתי מסהר באי רצון וניגשתי לדלת. פתחתי אותה ו...
"נופר?"
----------
אומיגאדדד אנשים!! זה סוף הסיפור!😧❤ עדיין לא החלטתי אם לעשות עונה שנייה או לא...
אני מקווה שאהבתם💘
אה ו... תודה על 8k צפיות!🤗❤ מעריכה ואוהבת מלאאא💕💜
אז, לעשות עונה שנייה?👇🏻💫