גם כן את

פרק 47

{יום שני בצהריים}
"אוקיי די חייבים לעשות משהו! אולי נמצא עבודה?" נפלט לי.
"וואו, וואו יש לה חום!" סהר צעק בבית ושם לי יד על המצח כדי לבדוק לי חום, אמה הביאה לי מים וריף הביאה מד חום.
"מה יש לכם? תירגעו!!" צעקתי בצחקוק. "תגידי את משוגעת? מי ילך לעבודה?" אמה התעצבנה וצחקתי. "נכון.. זה באמת לא מתאים לי אבל לפחות נרוויח כסף!" ניסיתי לדרבן אותם. גם לי אין מושג מה פתאום קרה לי שאני רוצה לעבוד. זה מרוב השעמום, אני בטוחה.

"רציני עכשיו, מה יש לנו לעשות? זה או שאנחנו רואים סרט בבית או שכלום! עם עבודה לפחות נרוויח כסף ולא נתחמק מההוצאות" אמרתי. מה קורה לי?😂 כל כך לא מתאים לי!
"בואי בואי, אני אקח אותך לספא שירגיע אותך קצת" סהר אמר לי והוביל אותי לעבר הדלת.

15 דקות נסיעה עד למקום. לא התנגדתי. מה רע בספא שחבר שלך מזמין? זה לא בדיוק מזמין אלא יותר מאיים באקדח.

"תרימו ידיים!" סהר צעק כשנכנס למקום ושם על פניו את החולצה, רק עד למעל האף.
כולם רעדו שם מפחד והרימו ידיים.
סהר המשיך בעניינים שלו ובסוף הורה לי להיכנס לבפנים.

"הנה, בואי, תשכבי כאן" זאת שתעביר לי את הספא אמרה לי.
נשכבתי על המיטה הזאת שיש שם והיא התחילה בעיסויים קטנים בפנים. זה היה מרגיע.
ואז שיחה מ-אמה.
"יפה שלי, תענה לה אתה" אמרתי והבאתי תסהר את הטלפון.
"הלו" הוא אמר והסתכל עליי בחיוך.
"היא לא יכולה עכשיו" הוא אמר לטלפון.
"מה קרה לה?" הוא שאל.
"אבל היא לא יכולה!" הוא התעצבן.
"טוב, טוב אני מגיע" אמר וסגר מהר את הטלפון והחזיר לי.
"מה קרה?" שאלתי בלחץ. "ריף. קרה לה משהו, היא אמרה שהיא רוצה אותך... אמרתי לה שאת לא יכולה" אמר ולקח את הטלפון שלו מהשידה שהייתה שם.
"טוב.. תודיע לי מה היה" אמרתי וישר חשבתי על ריף. אולי היא עובדת עלינו?
לא לא. היא חברה שלי והיא לא תעשה לי את זה.

~נקודת מבט סהר~
15 דקות נסיעה עד לבית.
נכנסתי מהר לבית, אמה אמרה שזה דחוף.
ראיתי את ריף על הרצפה בוכה ואמה מנחמת אותה וצחקוק קטן נפלט לה.
מה?
"מה קרה?" אמרתי בלחץ ועזרתי לריף לקום.
"זה... זה נשבר עליי וירד לי דם!" ריף צעקה בבכי והראתה לי פצע ברגל מלא דם.
הרמתי אותה כמו כלה (רק כמו!) והשכבתי אותה על הספה בסלון.
רצתי מהר לשירותים והבאתי משם ערכת עזרה ראשונה וחזרתי אליה.
ניקיתי לה את כל הדם שנראה לי די מוזר וחבשתי לה הכל.
"יותר טוב?" שאלתי בנחמדות והגנבתי חצי חיוך. אני יודע מה ריף מרגישה כלפיי, אז אני מעדיף לא להראות את זה יותר מידי.
"כן. תודה, אתה ממש הצלת אותי! הייתי יכולה למות מאיבוד דם!" היא אמרה וקפצה עליי בחיבוק מוחץ והיה נראה כאילו ממש לא כואבת לה הרגל.
"אתה פשוט הצלת אותי" היא אמרה ובשנייה נישקה אותי.
העפתי אותה מהר ממני ונגעתי בפי וניקיתי את הרוק.
"מה את עושה?!" צעקתי והיא נעמדה על רגליה כאילו כלום לא קרה.
"אני רואה שהחלמת" אמרתי בהתחכמות והצבעתי על רגלה.
"לא.. היא עדיין כואבת לי.. אחח" היא אמרה והתיישבה בחזרה בספה ועשתה את עצמה כאילו כואבת לה הרגל.
"את רצינית? אמרת לי לשקר לו רק כי רצית ממנו נשיקה?" אמה צעקה פתאום.
עכשיו הכל התבהר.
"את מה?! חכי חכי שאנאבל תשמע על זה" אמרתי באיום וקמתי על רגליי.
"לא! בבקשה אל תספר לה!" היא התחננה ורצה אחרי שאני לא אצא מהבית.
"מגיע לה לדעת" אמרתי מנסה להירגע ויצאתי מהבית.

נכנסתי לאוטו והתחלתי לנסוע מהר בחזרה לאנאבל.
זה מה שריף רצתה? באמת?
הרגשתי לא בנוח כשזה קרה, איך אני הולך לספר את זה עכשיו לאנאבל?

"מה קרה?" אנאבל שאלה אותי כשנכנסתי.
"אני אספר לך בדרך חזרה" אמרתי והיא הנהנה.

אני עדיין מרגיש את שפתיה של ריף על שפתיי, והרוק שלה עדיין אצלי. זה מגעיל. פשוט מגעיל.

אחרי 20 דקות היא סיימה את הטיפול ובחרנו משם בלי לשלם.

"דבר, אני שומעת" היא אמרה כשנכנסנו לאוטו.
"היא עבדה עליי בטלפון, היא אמרה שהיא נפצעה והיא בעצם סתם רצתה אותי שם" אמרתי והחסרתי מלא פרטים. איך אני אגיד לה?
"מה זאת אומרת?" היא לא הבינה.
"ריף אמרה שהיא נפצעה אז טיפלתי בה כי ירד לה דם. מסתבר שהיא עבדה עליי וזה לא באמת פצע, היא רק רצתה אותי שם" אמרתי. איך אני אגיד לה שהיא נישקה אותי?
"מה?! רק השלמנו וזה מה שהיא עושה מאחורי הגב?! אני לא אתפלא אם היא נישקה אותך..." היא מלמלה את המפשט האחרון.
"היא נישקה אותי" אמרתי ולא הזזתי את מבטי מהכביש.
"מה?!" היא צרחה ועצרתי את האוטו.
----------
תודה על 24k!!😍😍
מעריכה מאודדד💕
מנחשים מה אנאבל תעשה?👇🏻