"ריף מאמי, אפשר לדבר איתך?" שאלתי בחיוך טעון.
ריף חייכה אליי ושלחה מבט אחרון אל סהר שהסתכל עליי כי לא הבין מה אני רוצה ממנה ורק אז היא באה איתי לחדר.
סגרתי את הדלת ונעלתי.
"אז? מה את אומרת על סהר?" אמרתי בחיוך מתלהב (בכאילו) בשביל להתחיל את השיחה בצורה יפה.
"הוא חתיך אש! אם הוא היה פנוי הייתי אונסת אותו ממזמן!" ריף אמרה בהתלהבות.
"גם אם הוא תפוס היית עושה את זה.." מלמלתי לעצמי וגלגלתי עיניים.
"מה" היא אמרה כי לא הבינה מה אמרתי. "לא.. סתם חשבתי לעצמי" אמרתי והסתכלתי עליה בכעס.
"יפה שלע, מה יש לך?" היא שאלה בדאגה כששמה לב את הבעות פניי.
"את יודעת שהוא תפוס, נכון?" שאלתי טעונה מעצבים עליה.
"כן.." ענתה בהיסוס. "למי? למי הוא שייך?" שאלתי והתקרבתי אליה באיום. "אלייך" מיהרה לענות מרוב פחד.
"יפה. תחשבי אם היה לך עכשיו חבר, ואני הייתי נועצת בו מבטים כאילו אני מאוהבת בו, איך היית מרגישה?" שאלתי וצימצמתי את עיניי טיפה בכעס. "הייתי כועסת עלייך. מאוד" הודתה והנהנתי. "עכשיו תחשבי שאני זו את וסהר, שהוא חבר שלי, באמת חבר שלי ואת נועצת בו מבטים. איך את חושבת שאני מרגישה?" שאלתי ועוד שנייה העפתי לה כאפה מרוב עצבים. אני נשבעת שבסוף זה יקרה.
"אני נועצת מבטים?!" היא ישר ניסתה להגן על עצמה. כל כך מתאים לה.
"כן ריף! את! את נועצת בו מבטים!" צעקתי עליה והתקרבתי אליה במהירות עד שהיינו במרחק סיכה.
"וואו, אנאבל, תירגעי.." היא פחדה. "את ממש לא תגידי לי להירגע! את פאקינג מאוהבת בחבר שלי! שלי!!" הדגשתי את המילה האחרונה.
"מי אמר שאני מאוהבת?" היא רעדה. יכולתי להרגיש את זה.
ואז דפיקות בדלת.
"אנאבל? הכל בסדר? שמענו מלא צעקות.." זה היה סהר.
הסתכלתי על ריף והיא הסמיקה למשמע קולו.
"'לא מאוהבת בו' בתחת שלי" מלמלתי בכעס והלכתי לפתוח לו את הדלת.
חייכתי אליו ונתתי לו נשיקה ארוכה וסובבתי אותו לפרופיל כדי שריף תראה אותנו מתנשקים צרפתית ותמות מקנאה.
הוא התנתק ממני מהר ולא הבין מה קרה כאן עכשיו. אני בחיים לא נישקתי אותו מדעת עצמי. ועוד נשיקה צרפתית? הוא מבולבל.
ריף יצאה מהחדר בריצה אל השירותים ונעלה את עצמה. סהר שם לב לזה.
"מה זה היה עכשיו?" שאל אותי וחייכתי אליו כדי שלא יחשוד בי או משהו.
"סתם באלי לנשק את חבר שלי" ושוב הדגשתי את המילה 'שלי' כדי שריף תשמע.
"ריף יצאה מכאן בגללך?" הוא כעס עליי. "מ..מה? לא" אמרתי. כבר הזכרתי שאני לא טובה בשקרים מול אנשים שאני אוהבת?
"ראיתי מה הלך כאן עכשיו.. תסבירי" דרש. "סהר, אין לי מושג על מה אתה מדבר" אמרתי ובטח הראתי באותו רגע את כל סימני הגוף כשמשקרים.
סהר דחף אותי בחוזקה בחזרה לחדר ועפתי על המיטה. הוא סגר את הדלת ונעל.
"כן אני שומע" אמר ודירבן אותי להתחיל לדבר.
"סהר אני באמת לא יודעת על מה אתה מדבר!" אמרתי. "אוקיי. עכשיו תתחילי לדבר" הוא לא האמין לי.
"תגיד לי, אתה באמת לא רואה?! הילדה הזאת נועצת בך במטים! היא מאוהבת בך! איך אתה לא שם לב?" צעקתי בלחץ. "קודם כל תירגעי. את אומרת שריף מאוהבת בי? את אמיתית?" שאל מצחקק טיפה ונראה שהוא די משועשע מכל העיניין. "אל תעוף על עצמך, למרות שאתה חתיך למות ואין אחת שלא תתאהב בך" אמרתי בוחנת את גופו ולאט לאט קולי הפך כמו של ילדה קטנה.
"את יודעת שאני שייך לך, נכון? ורק לך" אמר וחיבק אותי. שוב אותה סיטואציה של חיבוק. אני די אוהבת את זה.
"אז זה אומר שנישקתי אותי צרפתית בכוונה כדי שהיא תקנא!" נפל לו האסימון והוא בשנייה עזב אותי.
"סהר אני--" באתי להגיד ולנסות להגן על מקומי (לא פיזית).
"לא אנאבל, ממש לא. ממתי את מתנהגת ככה? ועוד לחברה הכי טובה שלך?" הוא היה המום. "א..אני.." אמרתי ואז פשוט התחלתי לבכות. מה יש לי?
"אני מצטערת נו" אמרתי כולי דמעות ובוכה בכי מר.
ראשי נכנס בין ידיי והדמעות הרטיבו אותן.
לא ננתי לסהר לגעת בי, אפילו לא קצת.
אם חושבים על זה עכשיו, התנהגתי כמו ילדה קטנה. הנה, אני מודה, טעיתי.
איך מתקנים דבר כזה?
----------
היושש💜💕
קודם כל תודה רבה על 23k❤ זה הכי לא מובן מאליו ואני פשוט מאוהבת בכל אחד מכםםם!😍
רק שתדעו, אני בדרך כלל לא מעלה פרק עד שיש לי 200+ צופים אבל רציתי לפנק אתכם כי אתם פשוט מושלמים💜💜
שאלה: מה אתם חושבים על מה שאנאבל עשתה לריף?
אשמח שתביעו את דעתכם👇🏻💕
YOU ARE READING
גם כן את
Romance{גמור!} 1# נוער - 13.11.2018 1# חיים- 22.11.2018 1# פשע- 28.11.2018 1# זוג- 29.1.2019 1# רוע- 23.2.2019 1# כלא- 13.3.2019 1# את- 7.4.2019 1# רומנטיקה- 21.5.2019 •"אל תעצבני אותי" אמר בקול האלוהי שלו. "לא עשיתי כלום" עניתי בכעס. הוא כרך את ידיו סביב...
