גם כן את

פרק 36

אזהרה! בסוף הפרק יש חלק מיני, אפשר לדלג (לא כתוב ממתי זה מתחיל אבל אפשר לראות מתי)
----------
"אתה משוחרר" החוקר אמר לי המום מהשיחה ומישהו שיחרר לי את האזיקים והוביל אותי לתא בחזרה אל אנאבל.

"מה היה? מה הם שאלו? אתה בסדר??" אנאבל התנפלה עליי כשהגעתי אליה וחיבקתי אותה. "יש מצב שאנחנו משתחררים מכאן עוד היום" אמרתי לה והיא חייכה. היא הבינה שטיפלתי בזה.
"סהר... תקשיב," היא התחילה לומר, "כן, יפה שלי" מיהרתי להגיד והתיישבנו על המיטה הקשה הזאת. "אני חשבתי על זה ו... אני לא חושבת שכדאי שתהרוג אותה" אמרה לי וניסיתי להבין אותה. להרוג זה באמת משהו קשה.
"אז ננקום בה בדרך אחרת" אמרתי לה והתחלתי להעביר בראש רעיונות לנקמה טובה.
"לא.. לא. אנחנו צריכים להראות לה שאנחנו לא כמוהה, זה יעצבן אותה יותר ואז היא תעזוב אותנו" אמרה לי בקול הרך הזה שלה ופשוט לא יכולתי יותר להתאפק ונישקתי אותה.
"הבהלת אותי! אל תעשה את זה!!" היא צעקה עליי בחיוך אחרי שהתנתקנו וקירבתי אותה אליי שוב לנשיקה ארוכה.

{בשעה 16:47}
~נקודת מבט אנאבל~
"אוקיי אז... בדקנו יותר לעומק את המקרה ו... אתם משוחררים. רק תשאירו לי מספר טלפון של אחד מכם כדי שנעדכן אתכם בתוצאות הסופיות" החוקר אמר לנו אחרי שהוציאו אותנו מהתאים.
"אני אתן לך את שלי, 052-77*****" סהר אמר ומיד אחרי זה כולם יצאו מתחנת המשטרה.

"יואו אתם לא מבינים איך רעדתי כששאלו אותי שאלות! רציתי למות!" אמה התבכיינה וחייכתי לעצמי. היא כזאת ילדה הקטנה, העיקר לרצוח היא יודעת.
"זאת לא נופר?" שאלתי בשקט את סהר שנייה לפני שנכנסנו לאוטו שלי וראיתי אותה עם עוד כמה שוטרים נכנסים לתחנה.
"היא כל כך הולכת לשלם" מלמל לעצמו ובא ללכת אליה אבל תפסתי אותו. "אתה לא עושה כלום! הבנת?!" הבהרתי לו את המצב והוא נשם עמוק כדי להירגע. "אתה נוהג" קבעתי לו והוא נכנס לאוטו בלי שאלות.
אחרי 20 דקות בערך הגענו הביתה ואמה וריף, שכבר הספיקו להיות חברות טובות תוך 24 שעות, ישבו על הספה בסלון והדליקו טלויזיה.
"אני עולה לחדר" אמרתי לסהר והוא הנהן והלך לשתות מים.
תוך פחות מחצי דקה הדלת של החדר נפתחה.
באותו זמן החלפתי בגדים אז נשארתי רק עם חזייה ותחתונים.
"את הורגת אותי. הרבה זמן לא ראיתי אותך ככה" שמעתי את סהר לוחש לי וידיו ליטפו את גופי בעודו מנשק את צווארי ברכות.
"סהר..." נאנחתי בשקט ועצמתי את עיניי. "לא עכשיו" אמרתי בשקט. "אז מתי?" שאל אותי כשפיו עדיין מנשק את צווארי ותוך שנייה הוא סובב אותי אליו.
"די נו אני צריכה להתלבש" אמרתי מנסה לזוז ממנו אבל הוא רק מהדק את אחיזתו. "למה את כזאת קשה?" שאל אותי בלחש ונישק את שפתיי.
"לא סגרת את הדלת" אמרתי מנסה להעביר נושא. סהר הסתכל אחורה ורץ לדלת לסגור אותה, ניצלתי את ההזדמנות ושמתי חולצה.
"את שובבה" מלמל בחיוך זדוני והעיף אותי על המיטה.
"חחחח די נו" אמרתי בצחקוק כשנישק את צווארי והוא תפס את ידיי חזק והצמיד אותן למיטה.
"הפעם את עם חולצה, בפעם הבאה אני לא ארשה לך" אמר בקול צרוד ונמוך ונישק את שפתיי בעודו מוריד את מכנסיו ונשאר עם בוקסר שחור.
הוא פתח את רגליי והתמקם במקומו (אני עדיין עם תחתונים והוא עם בוקסר).
"אני לא יכול להתאפק יותר" לחש לי וחזר לנשק את שפתיי.
תוך שנייה איברו התחכך באיברי וניסיתי להתנתק ממנו כדי להיאנח.
"סהר" נאנחתי ועצמתי את עיניי מעונג. "שקט" פקד עליי ונשכתי את שפתי התחתונה.
הוא המשיך להתחכך בי ונאנחתי בעודו מנשק את צווארי, מוצץ ומלקק, מסמן אותי. שכולם ידעו שאני שייכת לו.
"אההה" צעקתי כשגמרנו והתנשפנו במהרה.
סהר נשכב על חזי ומידי פעם נישק את צווארי.
"אתה לא עושה את זה שוב" קבעתי לו והוא חייך. "את לא קובעת. לפחות לא בקטע הזה" אמר וקם לנשק את שפתיי.
----------
היוששש😋💜
תרצו מתישהו שאני אעשה מרתון?💫💕