{בשעה 16:45} "אני רוצה לעשות משהו! נמאס לי לשבת בבית ולא לעשות כלום!" צעקתי בבית משעמום וכולם הסכימו. אחרי 15 דקות של התארגנות, יצאנו לאוטו שלי ונסענו לקניון.
"טוב, אז אנחנו נלך להסתובב קצת," ריף התחילה להגיד ונצמדה אל אמה, "ואתם תלכו לאיזה דייט רומנטי" המשיכה וגלגלתי עיניים. "נשמע טוב" סהר הסכים איתה והסתכלתי עליו בכעס. מה?! ריף ואמה הלכו להן ונשארתי עם סהר. "מה באלך לעשות קודם? לאכול או בגדים?" שאל אותי וצחקתי. הוא יודע מה אני רוצה. "בגדים מהר ואז אוכל! דחוף!!" אמרתי והוא חייך. נכנסנו לזארה ו- H&M ועוד מיליון חנויות בגדים וסהר, מסכן שלי, היה צריך לסחוב את הכל וכל פעם להביא לי בגדים. יש לי עוזר אישי.
"איך זה?" שאלתי כשיצאתי מהתא מדידה והראתי לו את השורט שלבשתי.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"פאק" מלמל לעצמו ובחן את גופי. "תסתובבי רגע" אמר לי וסימן לי עם היד להסתובב. עשיתי כדבריו ועוד לפני שהסתפקתי להסתובב לגמרי, הרגשתי שהוא מחבק אותי מאחורה ומנשק את צווארי, מצמיד את איברי אליי. "אם תמשיכי להתלבש ככה אני לא אתן לך לצאת מהבית או בכלל לזוז ממני" לחש לי ונשכתי את שפתי התחתונה למשמע דבריו. "זה באמת יפה?" שאלתי מתלהבת, "יותר מידי" אמר וסובב אותי אליו ונשק לשפתיי מהר. "טוב, אני אלך למדוד עוד" אמרתי והוא עזב אותי בלית ברירה.
~נקודת מבט סהר~ אנאבל נכנסה בחזרה לתא המדידה ונשארתי שם וחיכיתי לה שתצא. אבל אז, שיחת טלפון. "הלו?" אמרתי לטלפון. "סהר, אתה זוכר את ההסכם, כן?" שמעתי את קולה של נופר וגלגלתי עיניים. "אין ביננו שום הסכם!" אמרתי וניסיתי לא לצעוק. "יש לך אפשרות לחזור אליי עד ראשון הבא, אם לא, לאנאבל שלך יקרה משהו ממש לא נעים. ואני בטוחה שאתה לא רוצה. אז לא כדאי לך לחשוב על זה יותר מידי זמן" אמרה לי והתעצבנתי. כל פעם שאני שומע את שמה של אנאבל בקולה של נופר הגוף שלי מתחמם מכעס. החלטתי לא לענות לה ופשוט סגרתי את הטלפון. נשמתי עמוק כדי להירגע ואז אנאבל יצאה מהתא. "איך זה?" היא שאלה כשהראתה לי את החולצה. "הכל יפה עלייך" אמרתי וניסיתי לחייך, אבל השיחה עכשיו עם נופר פשוט לא אפשרה לי זאת. "מה קרה נסיך שלי?" היא שאלה אותי בדאגה וליטפה את פניי. "נופר. היא התקשרה אליי עכשיו ואמרה שאם עד יום ראשון אני לא חוזר אליה, יקרה לך משהו. את יודעת כמה את חשובה לי ואני לא רוצה שיקרה כלום" אמרתי מיואש והיא חיבקה אותי. אני אוהב את המגע שלה, את חום הגוף שלה. זה מרגיע אותי. "בוא נלך לאכול, יש לי רעיון איך לעבוד עליה" אמרה לי ועשיתי פרצוף של 'איזה?'.
התיישבנו בשולחן ואנאבל הביאה את האוכל. "אז ככה, אתה הולך להסכים להצעה שלה, אבל ביום ראשון, כדי שהיא תחשוב שאתה עדיין לא רוצה. אחרי זה אתם נפגשים והכל ו--" אנאבל באה להגיד אבל עצרתי אותה, "היא תנשק אותי ובטח תאנוס אותי. אני יודע כמה את רכושנית וקנאית" אמרתי בחיוך זדוני והיא הרביצה לי קלות. "די סהר! נווו!" אמרה במבוכה וצחקה. "סליחה, אני שומע" אמרתי צוחק. "אז אתם תיפגשו, תתנשקו ותאנסו אחד את השני ואז... ההפתעה הגדולה! בלילה אתה תקום, בלי שהיא תשים לב, ותרצח אותה. כמו שרצית" אמרה וכבר פחות התלהבתי. "תראי, אנאבל--" באתי להגיד אבל היא קטעה אותי, "זה לא רעיון גאוני? בחיים לא היית חושב על זה!" מיהרה לומר והנהנתי. "אבל חכי רגע, אני כבר אמרתי לך שחשבתי על זה ואני לא חושב שכדאי להרוג אותה, ננקום בה באיזו דרך אחרת" אמרתי חושב על זה לעומק. "יש לך רעיון יותר טוב??" שאלה אותי וניסתה לשכנע אותי להסכים איתה. "אני--" באתי להגיד אבל אז שמענו קול. "סהר? מה הולך יא גבר?" שמענו את קולו של אלאור. "אחי" אמרתי וקמתי לחבק אותו. "בוגד.." שמעתי את אנאבל ממלמלת. הוא בגד באמה. הגיוני שהיא תקרא לו ככה. "אנאבל, מה קורה?" שאל אותה והיא גלגה עיניים. "אני יודע שגם את כועסת שבגד--" הוא התחיל להגיד, "אל תדבר, סבבה? גם ככה אני עצבנית" אמרה וקמה ממקומה והלכה לשירותים. "מה יש לה, אחי?" אלאור שאל אותי ועשיתי לו תנועה של 'תירגע, הכל טוב' והוא הנהן בהבנה. הלכתי לשירותים ונכנסתי בלי בושה לתאי הבנות. וחיפשתי את אנאבל. ---------- היוששש😁💕 חלק מכם שולחים לי הודעות וזה לא נותן לי לענות לכם... מצטערת מראש😓
