פרק 50

3K 124 6
                                        

אזהרה! פרק זה מכיל תוכן מיני, אפשר לדלג.
----------
"ממש לא" אמרתי בלי למצמץ.
"אוקיי, תראי, אנחנו צריכים עוד לדבר על זה" אבא שלי ניסה להרגיע אותי. "אין לנו על מה לדבר" אמרתי.
"תראי, אנחנו יודעים שאת טיפה כועסת--" אמא שלי ניסתה גם להרגיע אותי, "טיפה?! טיפה?! אני מאוד כועסת! מה פתאום אתם חוזרים לי אחרי 10 שנים ועוד מבקשים ממני חלק מהבית?! כבר היה עדיף שתשארו בחו"ל! כסף לטיסות יש אבל לבית חדש אין?" אמרתי וסהר חיבק אותי.
"אני חושבת שאם הם ישארו כאן לכמה זמן זה יהיה טוב וזה יוכל תסדר את העניינים, לא?" אמה אמרה. "אמה, מאמי, אני מבקשת ממך לא להתערב עכשיו, זו שיחה די אישית והחלטה אישית שלי" אמרתי והיא הנהנה. אני חושבת שהיא נפגעה ממני.
"תראי, אנאבל, אנחנו מאוד אוהבים אותך ו--" אמא שלי באה להגיד, "אתם מה? אתם אוהבים אותי? אה ברור! בגלל זה אתם עזבתם אותי מגיל נורא קטן, ברור. ככה הורים 'אוהבים' מתנהגים. ברור" אמרתי בתחכמות והיה נראה שאמא שלי כבר התייאשה.
"אנחנו שכרנו כבר עורך דין שיטפל בכל זה, כל בעיה שיש תפני אליו" אבא שלי התעצבן ופשוט קם מהספה.
"כסף תעורך דין יש, כסף לטיסות יש, אבל לבית משלכם? אין. למה? לא יודעים. נשמע לכם הגיוני?" שאלתי אותם ואז שניהם פשוט יצאו מהבית.

"אוקיי. מי עכשיו רוצה להעביר עליי ביקורת?" אמרתי בחיוך מזוייף.
"אף אחד לא רוצה להעביר ביקורת, אנחנו עדיין בשוק פשוט ממה שהיה" סהר אמר וקם אליי.
"אני מצטערת אמה אם נפגעת ממני, זו פשוט שיחה שממש לא הייתה מתאימה לפורום כזה, אני מצטערת" אמרתי וישר עליתי לחדר.

אני באמת לא מבימה את ההורים שלי.
אני יכולה לקורא להם ככה בכלל? הם עזבו אותי בגיל 7! איזה הורים אלה בכלל?
כסף לכל הדברים האחרים יש להם, אבל לבית חדש? הם הגזימו לגמרי.
יודעים מה, סבבה, הם רוצים לגור בבית והכל טוב. אבל הם רוצים לגור איתי? אחרי פאקינג 10 שנים שהם לא היו כאן?
אני כבר בגיל שעוזבים את הבית, זו בעיה שלהם שהם לא היו כאן כדי להמשיך לגדל אותי.
ליטרלי בעיה שלהם.
ואז סהר נכנס לחדר.
"נמאס לי מהסצנה הזאת שאתה נכנס לחדר אחרי שקורה לי משהו" מלמלתי בלי להסתכל עליו והוא פלט צחקוק קטן.
"לא באתי לנחם אותך או משהו כי אני יודע שזה לא יזיז לך" אמר והתיישב לידי במיטה.
"אז למה?" שאלתי. "לזה" הוא אמר ונישק את שפתיי.
סהר יכול להפוך הכל לסוער בשנייה.
ברגע אחד כבר הייתי ערומה וכך גם הוא.
"איך אתה תמיד מצליח?" שאלתי מתנשפת מהנשיקה. "הדבר היחידי שאת צריכה להוציא מהפה שלך זה את השם שלי" הוא אמר ובשנייה החדיר אותו אליי.
"סהר!" צעקתי כי לא הייתי מוכנה לזה.
נאנחתי בעונג.
"אני רוצה לשמוע" הוא התגרה בי.
"סהר!! אהה" הרמתי את קולי מעט והוא נהנה מזה.
הוא התחיל לנשק לי את הצוואר, למצוץ וללקק חזק. הסימנים לא ירדו לי שבוע.
"סהר.. סהרר!" צעקתי.
אחרי 10 דקות גמרנו וסהר התנשף ונשכב עליי.
"אתה חרמן בקטע קשה" אמרתי מתנשפת בחיוך.
"אני תמיד חרמן שאני איתך" אמר והרים את ראשו לנשק את שפתיי.

{יום שני, 07:00}
דפיקות בדלת.
"שמישהו יפתח את הדלת!" צעקתי. מי דופק בדלת בשעה כזאת?!
קמתי ללא רצוני ושמתי ג'קט כי היה לי קר וירדתי לעבר הדלת.
פתחתי ועמד שם מישהו עם מזוודה קטנה כזאת, אפשר היה לראות שהוא עורך דין.
מאחוריו היו ההורים שלי.
אויש נו.
"אביעד לוי, עורך דין מוסמך עובד כרגע עם ההורים שלך" אמר והושיט את ידו ללחיצה אבל החזיר אותה למקומה כי ראה שאני לא מושיטה לו יד בחזרה.
"תבואו מאוחר יותר, אני מתה מעייפות" אמרתי ובאתי לסגור את הדלת אבל האביעד הזה תפס אותה חזק.
"אנחנו נדבר עכשיו, אחרת נגבה ממך כספים רבים" הוא איים עליי. טוב, הוא חושב שהוא איים עליי.
"מי זה?" שמעתי את סהר. "הבנאדם החליט לאיים עליי, חמוד" אמרתי וחייכתי לאביעד הזה.
"מי אתה? מה אתה עושה כאן בשעה כזאת?! תעוף מפה!" סהר צעק ובשנייה תרק את הדלת.
"למה לא קראת לי?" סהר שאל. "יכולתי להסתדר לבד, אבל תודה בכל זאת" אמרתי והגנבתי לו חצי חיוך וסימנתי לו לבוא אחריי לחדר.

הוא נעל את הדלת של החדר והשכיב אותי על המיטה.
"למה את עושה לי את זה?" הוא אמר והוריד לי מהר את הבגדים וראיתי את בליטתו הענקית. זו לא סתם זקפת בוקר.
"כי אני יודעת שאתה אוהב את זה" אמרתי והוא נישק את שפתיי חזק ונכנס אליי תוך כדי, כך שנאנחתי לתוך הנשיקה.
הוא המשיך להידחק בי כמה פעמים ואהבתי את זה. אחרי 15 דקות סיימנו ואז חזרנו לישון.

{בשעה 12:43}
שוב דפיקות בדלת.
אין לי כח לכלום!
הפעם סהר קם מהמיטה ופתח את הדלת. "אנאבל!" הוא צעק בקול ישנוני וירדתי ללא כוחות למטה.
"שוב אתם?" שאלתי בייאוש כשראיתי את ההורים שלי ועורך הדין בדלת.
"אמרת לבוא יותר מאוחר" האביעד הזה אמר. "אז נשארתם פה כמעט 6 שעות?" שאלתי בהלם. "זו לא הנקודה כרגע" הוא אמר ונכנס לבית.
"מים? קפה? דברו אליי" סהר אמר ופיהק. "אשמח לקפה, תודה" עורך הדין אמר.
אוי אני הולכת להרוג אותם.
"ובכן, ברשותך נגיע ישר לעניין" אביעד אמר וגלגלתי עיניים.
----------
בוקר טוב אהובים❤❤😍
איך הסיפור עד עכשיו?👇🏻❤

גם כן אתWhere stories live. Discover now