גם כן את

פרק 58

מרתון
----------
{יום חמישי, 22:55}
"בואי נצא למועדון" סהר אמר לי כשראינו טלויזיה.
"מזכיר לי את הרצח של נופר. זורמת" אמרתי והוא חייך.
היה לו מבט כזה שהוא מתכנן משהו, אני לא יודעת מה אבל זה נראה כאילו זה משהו טוב.

התארגנתי חצי שעה (הכי מהר שלי) ולבשתי את זה👇🏻

"בייב.." סהר מלמל ונישק לי את הצוואר כשהתקרבתי אליו וחייכתי.
יצאנו לאוטו ואחרי 20 דקות הגענו למועדון.
אמה לא רצתה לבוא כי היא אמרה שג'ון אמור להגיע אליה.

נכנסנו למועדון ושתינו מלא. אני אוהבת את זה. הרבה זמן לא השתכרתי.
התחלתי להגיד סתם מילים וצחקתי מכל דבר קטן. הרגשתי כל כך טוב.
אבל סהר, הוא לא השתכר הרבה.
הוא כל הזמן לקח ממני את הכוס ומתי שהוא לא ראה לקחתי כוס חדשה ושתיתי.
היה מצב שהוא הסתכל עליי בכעס, הבנתי שהוא לא אוהב את זה שאני שותה, זה כאילו 'לא מתאים לי'.
רקדתי כמו משוגעת ובחורים נדבקו אליי, אך סהר מיד העיף אותם ממני. הוא היה ממש עצבני. הוא לא אוהב את זה.
"סהר! אני אוהבת אותך!" צעקתי כולי שיכורה והתגנב לו איזה חצי חיוך.
התחלתי להימרך עליו והרגשתי כל כך עייפה.
הראש שלי התחיל לכאוב, הוא ממש התפוצץ.
סהר הוציא אותי החוצה בזהירות וישבנו על המדרכה. השעה הייתה 01:45.
הזמן עובר מהר כשנהנים, לא ככה?

כל הזמן הסתכלתי על סהר בחיוך והבנתי שאני שיכורה מידי.
פתאום הגוף שלי התחיל להעלות משהו מהבטן והקאתי את נשמתי.
סהר החזיק לי את השיער והרגיע אותי.
אחרי שהקאתי נשכבתי על המדרכה, הרגשתי נורא. סהר נכנס מהר למועדון והביא לי משם כוס מים.
שתיתי הכל והראשי שלי עדיין כאב ממש.

"אני אקח אותך הביתה" הוא אמר אחרי חצי שעה שהתיישבנו שם ולא אמרנו כלום.
הוא הרים אותי על הידיים כמו כלה והכניס אותי בזהירות לאוטו.
הייתי כל כך עייפה.
סהר נסע ממש מהר הביתה, ראו עליו שהוא מתחרט על זה שהוא לקח אותנו לכאן, אבל אי אפשר להגיד שלא נהננו.

אחרי 8 דקות בערך הגענו הביתה ושוב שמענו קולות מהחדר של אמה. ג'ון איתה, ברור.
"את צריכה לישון" סהר אמר לי והנהנתי.
הוא שוב הרים אותי כמו כלה לחדר והשכיב אותי על המיטה בזהירות, שם עליי שמיכה ונשכב לידי.
"כשתקומי אני רוצה לתת לך משהו" הוא לחש לי ושמעתי אותו במעורפל.
הנהנתי למרות שלא בדיוק הבנתי מה הוא אומר והוא נתן לי נשיקה בלחי.
עצמתי את עיניי ואחרי חצי דקה נרדמתי, כולי מתפתלת מכאבים בראש.