פרק ארבעים ושניים

746 60 5
                                    

"אמרתי שאני לא רוצה לדבר על זה." עניתי לאותה שאלה שהארי שאל בעשרת הדקות האחרונות ונמלאתי כעס עליו. ההוא רק ישב מולי והביט בי, מחכה שאשבר ואספר לו הכל.

"אני רוצה לדבר איתה, תעזוב אותי.." נשמעו קולות והדלת נפתחה שוב. אייס הופיע ראשון ולאחר מכן קלטתי את היידן מאחוריו מושך בשרוולו.

"דיי." מלמל היידן כביכול שלא אשמע. "תן לה את הזמן שלה להתאפס."

"זה בסדר.." מלמלתי לעברם. הם תירוץ מספיק טוב לברוח מהארי ומהתחקורים שלו. קמתי ממיטתי וניגשתי לעבר האחים פורבס. "פשוט תעזוב את זה." אמרתי להארי רגע לפני שטרקתי את הדלת מאחוריי. אייס והיידן עמדו מולי, שקטים. הבטתי בהם ונאנחתי. "בוא נצא רגע.."

כעשר דקות לאחר מכן ישבנו על הדשא יחד. הם הקפידו לשמור מרחק ממני כדי שלא ארגיש לחץ או פחד. "אז..." אייס מלמל.

"פשוט תגיד לה את מה שרצית להגיד, בזבזת לכולנו מספיק זמן." שוב היידן היה חייב לעקוץ.

"תקשיבי, קארה.." אייס התעלם ממנו. "אני חייב לדבר איתך על מה שראית."

"איך ידעת בכלל שראיתי את זה, היידן סיפר לך?" מבטי היה ישיר ומאשים.

"לא, ממש לא." אייס מיהר להגן על אחיו. "אני ראיתי אותך. יש לי שמיעה טובה כמו לכל הערפדים. שמעתי אותך בורחת ממני ולא יכולתי לעזוב את אלינה סתם ככה. אחרי שווידאתי שהיא בסדר והחזרתי אותה למיטה שלה הלכתי לחפש אותך וראיתי אותך עם היידן." שתקתי, מחכה להסבר נוסף. ולמה לכל האזעזלים נשכת את אלינה? אייס נאנח. "אלינה יודעת, קארה."

"היא מה!?" לא הסתרתי את ההלם שנכנסתי אליו. "למה אלינה יודעת?"

אייס טמן את פניו בידיו והמשיך לדבר. "היא ראתה אותי שותה דם באחד מן הימים והייתי חייב לספר לה, הייתי חייב לה הסבר."

לא ידעתי אם הצביטה שהרגשתי בלבבי הייתה תוצאה מקנאה או גועל. "ובגלל שהיא יודעת הרשת לעצמך פשוט לאכול מתי שאתה רוצה, הרי יש לך אוכל מהלך מסביבך כל היום, אז למה לא? אולי נשכת אותי והחזרת אותי ישר למיטה? הרי גם אני יודעת את האמת אודותיך..."

"קארה, תני לו לדבר." היידן קטע אותי בעצבים. "את חושבת שזה נחמד לו שהוא צריך להסתיר את מי שהוא בפני כל העולם? תנסי להיות רגישה פעם אחת בחיים שלך, ברצינות." תגובתו הפתיע אותי. לא חשבתי שהיידן היה מסוג האנשים שאכפת לו מאחרים, אפילו לא אחיו. משום מה אהבתי לגלות שטעיתי.

אייס הרגיע את אחיו בכך שהניח את ידו על כתפו. "אלינה באה אליי עם הצעה יום אחד. היא אמרה שזה לא הפחיד אותה ושהיא מבינה כמה קשוח זה להסתגר בחדר כל כמה שעות בשביל לשתות קצת דם. היא הציעה שאם איי פעם אהיה ממש רעב והיא תהיה לידי שפשוט אנשך אותה." הוא נשם נשימה עמוקה והביט בי. "ברור שזה היה ללא כאב, הנשיכות שלי לא מביאות כאב אלא אם כן אחליט להכאיב לקורבני."

קארה/ kara (הארי פוטר)Where stories live. Discover now