פרארי אדומה

פרק 11

הרבה דברים עיצבנו את קמילה מאוד, אבל היא שנאה את תקופת החגים יותר מהכל.

 מאז התאונה של אבא שלה היא, אימה ודניאל כמעט לא חוגגים שום דבר, בהתחשב בעובדה שאין מה לחגוג, או על מה להודות, וגם אימה פשוט עובדת כל הזמן, אפילו בחגים. 

אז קמילה ודניאל תמיד בילו את החג עם שלהם, עם ג'ואי ואימו. עם כמה שקמילה וג'ואי היו קרובים, היא עדיין הרגישה לא נעים שהיא ודניאל באים אליהם ככה. היא פעם אמרה את זה לג'ואי והוא אמר לה שאין דבר שהוא היה רוצה יותר מאשר להיות עם האנשים שהוא אוהב בחג. 

ג'ואי לא אהב את החגים כי הם גרמו לו להרגיש געגוע לאבא שלו שעזב אותם כבר ממזמן, אבל מה שהוא אהב שלפחות יש קצת חופש. אבל עכשיו, מאחר שהוא לא יהיה יותר בשביל לצחוק עליה או איתה בחגים, לא היה לקמילה מה לעשות, אז היא החליטה פשוט לעבוד. ככה לפחות תרוויח גם כסף. היא בהתחלה חשבה שהמנהל הנוצרי האדוק שלה יגיד לה שלא עובדים בחג המולד אבל מסתבר שהם כן עובדים.

היא לא רצתה שאימו של ג'ואי תישאר לבד אז אמרה לה שאחרי שהיא תסיים לעבוד היא, דניאל וקמילה יכולים לשבת במסעדה שהיא עובדת בה. קמילה ידעה שרייצ'ל, אמו, תדבר על ג'ואי והיא לא רצתה את זה, היא לא רצתה להעלות זיכרונות על ג'ואי, אבל היא עוד יותר לא רצתה שרייצ'ל תישאר לבד. מתי שקמילה אמרה לה את זה רייצ'ל התרגשה אבל היא סירבה. 

''תודה רבה, אבל אני אצל ג'ולי, את זוכרת אותה נכון?'' אמרה לה רייצ'ל. קמילה הנהנה. ג'ולי הייתה חברת ילדות של רייצ'ל. קמילה הרגישה שכל פעם שהיא וג'ואי היו בבית שלו וג'ולי הייתה שם ג'ולי הייתה בוחנת את קמילה מכף רגל ועד ראש. היא לא כזאת חיבבה אותה, אבל היא ידעה שרייצ'ל אהבה אותה. 

רייצ'ל העדיפה להיות אצל קמילה אבל היא לא רצתה להפריע לה.

''בטוח? כי את תמיד יכולה להיות איתי ועם דניאל,'' אמרה לה קמילה. 

''בטוח,'' אמרה רייצ'ל  וחיבקה אותה. קמילה חיבקה אותה בחזרה והרגישה שהיא כמו המשפחה השנייה שלה. היא באמת אהבה אותה. 

      ~~

''אז אתה לא תהיה פה?'' שאל נייט את אביו בטלפון. מיילי הייתה בחדר שלה, מה שהפך לשגרה בימים האחרונים. 

''לא, אבל אני שולח לכם מתנות לארץ, אוקיי?'' אמר אבא. המתנה היחידה שאני רוצה זה שאבא שלי יהיה איתי בחג ולא יסתובב בעולם בשביל הכסף שלו, חשב נייט.

''טוב.''

''אז תמסור למיילי שאני אוהב אותה מאוד אבל שלא אוכל להגיע. וגם כמובן שאני אשלח לה מתנות.'' אם היית אוהב אותה היית טורח להגיע. תירוצים תמיד יש. 

''אני אמסור. ביי,'' אמר וניתק, בעודו עדיין כועס. הוא עלה לחדר של מיילי, מנסה לחשוב על דרך להגיד לה שאבא לא בא שוב, ומנסה להסוות את העצבים שלו קצת. הדלת הייתה סגורה אז הוא דפק בדלת. מאחר שהיא לא פתחה נייט פתח בעצמו. היא נבהלה והופתעה לראות אותו. היא ישבה בקצה המיטה שלה והייתה עם האוזניות, שוב בוכה. והפעם נייט לא קיבל את התירוץ הזה ש'נכנס לה משהו לעין'.