פרארי אדומה

פרק 30

קמילה

סוף סוף הביתה. ראיתי מרחוק את ביתי רק בשעה עשר וחצי לאחר המשמרת הארורה. הרבה זמן לא הייתה לי כזו משמרת ארוכה, אבל היום היה עומס יוצא דופן. אין לי מושג למה. לא הפסקתי לחשוב על אמי ועל הבוס שלי ביחד. קרול והארי. זה תמיד היה קרול וטום. זה תמיד יהיה. לא. הם אפילו לא גרושים. לא יקרה כלום. את סתם פרנואידית, קמילה. באתי לעבר ביתי וכשבאתי ראיתי אותו יושב על המדרגות. 

''נייט? מה אתה עושה פה?'' שאלתי. מה יש לו לעשות בבית שלי בשעה עשר וחצי בלילה? אוף, רציתי לישון מוקדם. הוא צחק ולא אמר כלום. זיהיתי שהוא שיכור. 

''בוא תיכנס. קפוא בחוץ.'' אמרתי. הוא בא לעברי בצעדים כבדים בעודו מתנדנד מצד לצד. 

הוצאתי מהכיס הקדמי של המכנסיים שלי את המפתח אבל הדלת הייתה פתוחה. מה שמוזר כי אמא שלי תמיד נועלת אחריה. 

''אסור להשאיר דלתות פתוחות, אורחים לא רצויים יכולים להופיע לך בבית.'' הוא אמר. הבטתי בו. 

''כן, אני יכולה להגיד לך כמה...'' אמרתי. הוא צחק צחק שיכור. כמה כוסות הוא כבר שתה?

''למה לא נכנסת אם ראית שהדלת פתוחה?''

''הבובה שאת ישנה איתה יכולה להגיד לך שנכנסתי,'' ענה בחיוך. גירדתי את עורפי במבוכה. ג'ואי תמיד היה צוחק עליי בגלל הבובה הזאת. מכיתה א' הייתי ישנה איתה בלילה. אבא שלי קנה לי אותה ומאז אני מחבקת אותה כל לילה.

''כמה כוסות כבר שתית?'' שאלתי.

''מה זה משנה אם כולנו גרגירים קטנים שמחכים להשמדה?'' הוא אמר וצחקתי.

''למה אתה פה?''  שאלתי לאחר שהפסקתי לצחוק.

''טוב, לא באתי לפה בשביל לבדוק שאת בסדר, זה בטוח. כי לא אכפת לי ממך, ולא מאף אחד. אפילו מאמא שלי לא היה לי אכפת ועכשיו היא מתה,'' הוא צחק. הרמתי את גבותיי בהפתעה. מתי זה קרה?

הוא הביט בי. ''לא אכפת לי מה אנשים רוצים, אני רק דורך עליהם, כמו שאני דורך עלייך. כמו שנישקתי אותך בלי שרצית. אני דורך על אנשים בשביל להגיע למטרה שלי, זה אני. אני הבנאדם היחיד שמעניין אותי. אני ולא אחר. לא אכפת לי מאף אחד, כי אני בנאדם רע, ואני חסר תקווה. כדאי לך להתרחק ממני. תלכי.'' ראיתי בעיניו שאפילו שהוא מנסה לעטות את המראה האדיש אני עדיין מצליחה לראות  מבט אחר. שונה ב180 מעלות מהמבט האדיש. התיישבתי מולו בצד השני של המיטה. 

 ''לא משנה כמה אתה מנסה להשתכנע שאתה כן, ולא משנה מי אומר לך שכן, אתה לא. בנאדם רע לא עוזר לי בהתקף חרדה, בנאדם רע לא דואג לי שאני לא אלך בגשם, בנאדם רע לא דואג לאחותו שתאכל כמו שצריך, בנאדם רע לא מציל בנות מהטרדה, בנאדם רע לא מביא לי ג'קט כשקר לי מבלי שאני אפילו אומרת לו את זה. בנאדם רע זה לא אתה. כולנו חראות לפעמים. כולנו יכולים להתנהג חרא. זה לא הופך אותנו לאנשים רעים. אתה לא אדם רע, פשוט רע לך. אתה יכול להתנהג רע לכל העולם ואתה באמת יכול שלא יהיה לך אכפת מאף אחד, אבל אני חושבת שזה לא הופך אותך לאדם רע. לא. לא חשבתי שאתה אדם רע כשלא הכרתי אותך, חשבתי שאתה שחצן ואידיוט שרק מחפש הזדמנויות לנפח את החזה שלו ושהבית שלו שורץ בחורות. זה לא הגדרה של בנאדם רע. אבל אני עדיין חושבת שאתה אידיוט שמחפש הזדמנויות לנפח את החזה שלך ושהבית שלך שורץ בחורות.''