פרארי אדומה

פרק 16

דניאל ונייט יצאו מהמנהרה והתיישבו על הדשא שהיה ליד. הוא היה ריק מאנשים, שזה היה נדיר.

''מה אתה רוצה?'' אמר דניאל לנייט בכעס. נייט התכופף אליו. 

''תקשיב, אני יודע שאתה חושב שאני לא התנהגתי יפה אל קמילה אבל זה לא משנה עכשיו. אלה היו הם שעשו לך את זה? או רק אמילי?''

''ל..למה אתה מתכוון? מה זאת אומרת זה? ומי זה... מי זה הם?'' שאל דניאל, למרות שהוא ידע למה נייט מתכוון. הוא פשוט התבייש.

''דניאל, אני יודע שאתה מבין מי הם ולמה אני מתכוון. אני מתכוון לזה-'' הצביע נייט על כל החבלות שהיו על גופו של דניאל. הוא השפיל את מבטו.

''מה זה משנה?'' הוא שאל בשקט. 

''ברור שזה משנה. קמילה צריכה לדעת מזה דניאל, זה מוגזם.''

''לא!!!'' צעק דניאל. קמילה הסתובבה בבהלה מהצעקה שנשמעה. היא יצאה לשם עם מיילי.

''מה קרה?'' שאלה קמילה.  

''דניאל, אם אתה לא תספר אני אספר,'' אמר נייט באיום, אך יותר בדאגה. 

''לא!!!!! אתה שקרן!!!! שקרןןןןןןןןןן!!!!!!'' צרח דניאל בהיסטריה.

''לספר לי מה?'' שאלה קמילה באי הבנה. מה קרה שדניאל לא רוצה לספר לה?

'' דניאל לא... הוא לא מרגיש נוח בכיתה שלו. מציקים לו, וזה למה כולו חבלות ושריטות. הוא לא נפל,'' נייט לא ידע איך להגיד את זה אז הוא פשוט אמר את האמת הרגילה, בלי כל הסיבובים. קמילה כיווצה את גבותיה. 

''דניאל? זה נכון?''

''אני שונא אותך!! שונא שונא שונא!!'' אמר דניאל לנייט. הוא הרביץ בחזהו של נייט ונתן לו אגרופים. לנייט זה לא כאב כמובן, אך הוא נתן לילד להוציא עליו את העצבים. הוא ניסה לרוץ אך קמילה תפסה אותו. הו לא חמוד, הבהלת אותי מספיק ליום אחד. תיאבד שוב ביום אחר.

''מי מציק לך דנדי?'' אמרה קמילה בעיניים דואגות. 

''ילדים צוחקים עלי בגלל אבא..'' הוא אמר והתחיל לבכות שוב. היא ליטפה את לחייו וניגבה את דמעותיו שהתחילו לרדת לו בקצב. הוא השפיל את מבטו ברצפה.  

''תקשיב, דניאל. תסתכל עליי,'' היא אמרה והרימה את סנטרו. הוא הביט בה בבושה. 

''מה שלא קורה לך, כל דבר הכי קטן, אתה יכול לספר לי, אוקיי? אתה לא צריך להתבייש ממני. אני לא אעשה לך רע ולא אצחק עליך. לא אעשה לך כלום. אני רק אקשיב. אתה יכול לסמוך עלי.''

''התביישתי. וידעתי שתכעסי או שתיפגעי...'' הוא שוב הרכין את ראשו.

''אל תתבייש ממני בשום דבר. אני רוצה שתספר לי מה קרה היום,'' אמרה קמילה. 

''כשנרדמת אז אני וסופיה ושון דיברנו וקצת כעסתי...'' דניאל גימגם, ''כעסתי על שון אז אני רצתי, ואז ראיתי את אמילי. היא הייתה עם אמא שלה ואז הלכנו למנהרה ואז ראינו את תומאס ובן שהם כל הזמן צוחקים עלי ואמילי לא צחקה עלי, ותומאס ובן עוד פעם התחילו לצחוק עלי אבל הפעם אמילי הצטרפה.. ואז הם קצת נשכו אותי ואמילי בעטה בי ותומאס ובן שרטו אותי ונפלתי על אבן והם צחקו והרסו לי... הם קרעו לי... הם קרעו את פלפל לחתיכות... ואז הם.. הם הלכו... והשאירו אותי לבד ואז סופיה מצאה אותי.''  נייט פער את עיניו בהפתעה. זה מה שהם עשו?