פרארי אדומה

- פרולוג -

 ''יש תלמידים חדשים שבאים לפה היום. אכפת לך אולי לעשות להם סיור?'' אמרה המחנכת לאחר שביקשה לדבר איתי בסוף השיעור. לא היה לי ראש לזה בכלל, ועוד היה לי הנגאובר מאתמול. מסיבת סילבסטר שהייתה כרגיל בבית של החבר הכי טוב שלי. זו הייתה טעות לא לקחת כדור בבוקר, ועל טעויות משלמים. 

''למה הם באים לפה באמצע השנה?'' שאלתי.

''בית הספר שלהם נשרף כתוצאה משפיכת איזשהו חומר במעבדה, הם עשו בחינות וקיבלו מלגה לכאן. הם גם חדשים פה בעיר.'' אני שונא תלמידים חדשים. שונא דברים חדשים, התחלות חדשות, אנשים חדשים. כי עד שמצליחים להתרגל לטוב והמוכר, בא הזר והמוזר. 

''למה דווקא אני?''

''כמה שאלות... מכיוון שאתה תלמיד מצויין שמתמצא כאן ובקיא בחומר הנלמד,'' היא התחנפה. ''הם יגיעו לכאן עוד... עשרים דקות. בעשר.''

''מה אני צריך לעשות?''

''פשוט חכה להם בשער. אתה אמור לזהות אותם בקלות. כשתראה שני תלמידים, בן ובת, אחד גבוה מאוד והשנייה.. לא, בוא נגיד ככה. שניהם בעלי שיער חום, לשניהם יש עיניים גדולות..'' תיארה אותם המורה ושיחת טלפון קטעה את תיאוריה.

''מה מאיה? הם הגיעו? אבל רק תשע ארבעים עכשיו.. לא, בסדר. אוקיי. כן, כן. טוב. הם נרשמו למגמות כבר אצלך? הכל מוסדר? אוקיי. הבנתי. כן. אהא. איפה הם עכשיו? אוקיי, אני כבר שולחת מישהו. אהא. ביי ביי, מאיה.'' אמרה המורה וניתקה את השיחה. גירדתי בעורפי ופיהקתי משיעמום ומעייפות. רק רציתי להגיע למגרש ולשבת בפינה איפה שאנחנו תמיד יושבים על הספסל בדשא ולהתמסטל קצת. המורים פה גם ככה לא ממש שמים לב למשהו. בית ספר יוקרתי בתחת שלי. 

''אוקיי, מתוק, מסתבר שיש לנו פה עסק עם נחשונים. הם אצל המזכירה שם.'' אמרה המורה. נאנחתי והלכתי בחוסר רצון. אני לא יכול לסרב לה כי אני נחשב 'תלמיד טוב'. ואם אתחיל להראות התנגדות והתחצפות לא יבינו מאיפה זה קרה. אני לא יכול לשנות את התדמית שלי באמצע כיתה י''א. הלכתי אל המזכירות, שם מצפות לי זוג עיניים חומות כשוקולד וזוג עיניים ירוקות מהפנטות. העיניים הכי יפות שראיתי בחיי. הו, אלוהים, איך היא כל כך יפה? כשהמורה אמרה שהילד גבוה היא לא טעתה, או שזה רק נראה כך בשל הגובה הנמוך של הילדה. היא צחקה מאיזה משהו שהילד הגבוה אמר ועינייה זרחו ביחד עם חיוכה המושלם, אבל היא עדיין הייתה נראית מעט לחוצה בשל ההתחלה החדשה והיא ניסתה להסוות את זה אך ללא הצלחה. היא בדיוק כמוני, חשבתי בעודי מהופנט. שונאת התחלות חדשות. הילד חייך אליה חיוך של 'יהיה בסדר' ותהיתי אם הם זוג. זה בטח יקשה על התהליך אבל לא אכפת לי. התקרבתי אליהם. 

אני אפילו לא יודע את השם שלך אבל הו, את הולכת להיות שלי.