Little Strength

Chapter 1❁

כדי להמשיך לקרוא את הסיפור:

1. להסיר את הסיפור מהספרייה שלכן.

2. לעקוב אחריי.

3. להחזיר את הסיפור לספרייה שלכן

4. לרענן את העמוד.

אם אחרי ההחזרה לספרייה, אתן לא רואות את הפרקים, תתנתקו ותתחברו מחדש לוואטפד.

חובה לקרוא את Daddy's Girl כדי להבין.

אזהרה: הפרק יכול להכיל טריגרים לבנות מסוימות והוא מאוד מפורט, ממה שאני זוכרת. הקריאה על אחריותכן.נקודת מבט: ג'סטין.

אי פעם הרגשתם כאילו האוויר ברח ממכם וריאותיכם מסרבות לשתף פעולה ולקחת נשימה נוספת? כאילו לבכם נקרע מהחזה שלכם וכל מה שאתם יכולים לעשות הוא לצפות בעצמכם מדממים על הרצפה?

אי פעם הרגשתם כה ריקים ומבולבלים עד כדי כך שרציתם לישון במשך אלף שנים, רק כדי לא להתמודד עם עוד יום שבו אף אחד לא מבין את הכאב שאתם עוברים? שלא משנה כמה תהיו סביב אנשים, אתם פשוט תרגישו לבד?

אי פעם רתחתם מכעס מכיוון שזה נראה כי כל האנשים סביבכם היו שמחים, מלבדכם. כל צווחת צחוק או חיוך שלחו אתכם קרוב יותר לשיגעון, מכיוון שזה לא היה הוגן שהם לא הרגישו כמוכם. שבורים. מנופצים. הרוסים. מפוחדים.

זה מה שאתם מרגישים כשאתם מאבדים את אהבת חייכם. ובנוסף, איבדתי את הילד שלי.

עבר שבוע מאז שולאד לקח את רוזי ואני התמוטטתי.

להארולד ואמילי לא היה מושג מה לעשות כשהתחלתי לייבב לפתע בשולחן ארוחת הערב, לא שיכולתי לאכול בכל מקרה.

אבל אל תחשבו שפשוט ישבתי ובכיתי את לבי החוצה בזמן שהבייביגירל שלי נמצאת במקום כלשהו וחווה עינויים. ישבתי בתחנת המשטרה עשרים וארבע/שבע בזמן שהם תיחקרו את הדוקטור המגעיל שעזר לולאד לקחת את רוזי שלי.

למשל עכשיו, נעצתי את מבטי במראה הדו-צדדית שבחדר החקירות שבתחנת המשטרה. כנראה שלא הורשתי להיכנס לכאן, אך היה לי כסף, אז הם נתנו לזה להחליק. הדוקטור נע בעצבנות בכיסאו, כאילו יכל להרגיש את עיניי שורפות את צד פניו, שעדיין היה חבול ממתי שמצאתי אותו, אחרי שלמדתי שרוזי נלקחה, והרבצתי לו עד אובדן הכרה.