Chapter 46❁

4.2K 263 52
                                    

נקודת מבט: ג'סטין

"רוזי, בואי הנה! אני צריך למרוח משחה על הבטן שלך." אני קורא לה מחדר השינה בפעם השלישית ומחכה לשמוע את רגליה הקטנות פוגעות ברצפה. "חכה רגע! לעזאזל," היא צועקת בחזרה, גורמת לעיניי להצטמצם ולראשי ללהטות הצידה.

שמעתי אותה נכון?

"הו חרא," ג'ייסון צוחק בפינת החדר בזמן שהוא משחק בניידו מאחר שג'ולייט ישנה. "היא ענתה לך."

"מותק, כדי שתזיזי את הישבן שלך לפה. אני לא משחק היום. תנסי אותי עם ההתנהגות הזו עוד פעם אחת." אני מתפרץ, מגלגל את עיניי אפילו שחיוך קטן ומעושה גדל על פניי. ידעתי מה הולך לבוא, ואהבתי את זה.

"סלח לי?! לא לנסות אותך עם ההתנהגות הזו?" דמותה מופיעה בפתח הדלת ואני כמעט פורץ במצחוק מפניה החמודות והעצבניות. "אדוני, כדי שתעלים את הטון הזה לפני שאני אסטור לך עד לשבוע הבא. כלב קטן ומקריח עם שיער לבן מזדיין," רוזי מקטרת ואני פורץ בצחוק.

"כלב קטן ומקריח עם שיער לבן מזדיין? ככה קראת לו?! ח-חכו רגע, אני צריך לכתוב את זה!" דמעות צחוק זולגות מעיניו של ג'ייסון בזמן שהוא לוקח חתיכת נייר ועט.

"אל תעז!" אני משתנק, עומד לתקוף אותו אבל הוא עוצר אותי. "שניכם מרושעים!" אני משרבב שפתיים בזמן שרוזי מנצחת בנצחון. "אל תשתמש בטון הזה איתי, ואני לא אצטרך להעמיד אותך במקומך," היא מתחצפת, זזה לכיוגוני ומתיישבת לידי על המיטה.

אני חושב שזה נחמד שהאישיויות שלנו עדיין מסתדרות כשאנחנו לא במצב של דאדי/ליטל. זה מראה לי שהאהבה שלנו אפילו חזקה יותר ממה שחשבתי. אנחנו רבים בצחוק, מדברים, ומתחצפים אחד אל השנייה באופן תמידי. בחיים לא ידעתי כמה ציניות היא מחזיקה ולא אומרת.

אהבתי את שני הצדדים שלה באופן שווה, אפילו כשהיא קוראת לי כלב קטן ומקריח עם שיער לבן מזדיין.

"הו, כשהבחור הקטן הזה יגיע, אני באמת אראה לך את מקומך, אהובה," אני מחייך במתיקות, מורח משחה על בטנה העגלגלה, הרכה והקטנה.

אני עדיין לא מאמין שעומד להיות לנו בן. קיבלתי את הבן שלי בחזרה, אפילו דאף אחד לא יכול להחליף את ג'ספר הקטן שלי והמלאך האחר שלנו.

התינוק הזה הוא הלוחם הקטן שלנו. הוא חזק, בדיוק כמו אימא שלו.

"אני כל כך מפחדת," היא ממלמלת, מגיבה לתגובתי הקודמת ומסיטה את מבטה לפני שהיא מתכווצת לפתע. "מה קרה?" אני שואל במהירות, כל הצחוק יצא מהחלון כשאני מניח את ידיי על בטנה. ג'ייסון מתקרב אלינו בדאגה גם כן. "תירגעו, זאת הייתה רק בעיטה. אחת חזקה, אבל רק בעיטה," היא נושפת באיטיות, פניה מתעוותות מעט.

Little StrengthWhere stories live. Discover now