Chapter 47❁

4.6K 275 93
                                    

בננות יקרות שלי, סיימנו עוד שנה של לימודים! אני מאחלת לכן חופש נעים, תיהנו בו!

אם אתן עולות לחטיבה העליונה, בהצלחה לכן מתוקות! אני לא אשקר ואגיד שזה קשה!

אבל תאמינו בעצמכן ותעברו את זה בקלללל

אם אתן עולות ליב (כמוני) בואו נעצור שנייה ונבין שאנחנו עם רגל אחת בחוץ!

וזהו, עכשיו לפרק:)


נקודת מבט: ג'סטין

"את בטוחה שאת בסדר?" אני שואלת את רוזי בזמן שהיא זזה ברחבי המטבח עם אמילי, ואוספת את כל המצרכים הדרושים לארוחת הערב.

ג'ולייט מארגנת הכל בחבילות קטנות, רוצה להרגיש שהיא עוזרת ומחייכת כשג'ייסון מניח נשיקה על צד ראשה.

הארולד מתקרב לאמילי, מבט מודאג על פניו בזמן שהוא לוקח כל דבר כבד מידיה.

זה היה הרעיון של רוזי להכין את ארוחת הערב מכיוון שהארולד ואני תמיד מבשלים בשבילם, ולמדתי אותה את כל מה שהיא יודעת.

"כן, ג'סטין. אני בסדר," היא מצחקקת, כורכת את ידיה סביב מותניי ככל שיכלה עם בטנה. רליה היחפות גורמות ללבי להתחמם מכיוון שתמיד דמיינתי את הבחורה שלי יחפה ובהיריון במטבח.

"אנחנו נהיה בחוץ, בסדר? אם את צריכה משהו, פשוט תקראי לנו." אני אומר לה בפעם המאה בעודה מהנהנת ומגלגלת את עיניה. "אוקיי! לך ותעשה חיים." היא דוחפת אותי במקצת לפני שאני רוכן ומנשק את שפתיה המתוקות.

"כזה סוכר מתוק," אני הומה, גןרם לה לצחקק. "אני אוהב אותך," אני לוחש נגד שפתיה, מלטף את בטנה העגלגלה ברכות. "גם אני אוהבת אותך," היא מחייכת אבל החיוך נעלם כששנינו מרגישים תזוזות מהירות נגד ידיי.

שנינו משתנקים, מביטים אחד בשנייה בשוק, לפני שאנחנו פוצחים בחיוך רחב.

זאת הפעם הראשונה שהרגשתי אותו בועט.

דמעות נאגרות בפינות עיניי ואני מושך באפי, מנסה לעצור אותן. "וואו... זה הלוחם הקטן שלנוף יקירה," אני אומר, לחיי כואבות מכמות החיוכים העולים על פניי.

"אני יודעת," היא נושכת את שפתה, מניחה את ידה על שלי. "אוקיי, אני לא רוצה להרוס את חגיגת האהבה הזו אבל יש לו דברים לעשות. בוא כבר." ג'ייסון תופס את צווארון חולצתי וגורר אותי בזמן שהארולד צוחק ועוקב אחרינו.

"היי!" אני משרבב שפתיים, מביט חזרה ברוזי בפרצוף זועף. אני לא אוהב להיות אחור ממנה, במיוחד עכשיו. "אני יודע, ילד מאוהב. הבחורה שלך תהיה פה כשתחזור." הוא אומר בעודנו ולכים לדלת האחורית. "אסתר, בואי!" אני קורא לגורה הקטנה של רוזי מאחר שהיא כנראה צריכה לעשות את צרכיה. כפות רגליה הקטנות רוקדות ברחבי הרצפה והיא עוקבת אחרינו במהירות ובשמחה.

Little StrengthWhere stories live. Discover now