Little Strength

Chapter 38❁

*התמונה היא עריכה שלי אבל לא הרעיון שלי! קיים עיצוב כזה אבל האיכות שלו לא משהו אז יצרתי אחד משלי! העיצוב המקורי מופיע בספר באנגלית*

נקודת מבט: ג'סטין.

"היי, יקירה," אני מחייך בישנוניות כשאני מסתכל על הנערה המצחקקת, שיושבת על בטני. אחרי שלרוזי ולי היה איחוד מרגש, היא ואני הלכנו לישון בחדר האורחים בגלל התשישות הפיזית והרגשית.

"דאדי, אני רוצה ללכת לשחק," היא אומרת מאחורי מוצצה בעודה אוחזת בבובת הפרווה שלה בחוזקה, אותה הבובה שסירבתי לשלוח לה מכיוון שהיא הריחה כמוה. "את רוצה ללכת לשחק?" אני מחייך, מדגדג את צדדיה, מרוויח צווחה שמחה והנהון. "אוקיי, בואי נלך לאכול קודם ואז נלך לשחק." אני מרים אותה ואחרי שאני מלביש את שנינו, אני עושה את דרכי לקומה התחתונה.

"היי ג'ייסון," אני שומע מישהו שמתקרב אליי ומלטף את כתפי. אני בוהה בו עם גבות מורמות כשהוא מתחיל לקשקש על דברים שקשורים למאפיה ולבקש עצה. "אני מניח שזה בסדר," אני מהנהן, מושך בכתפיי וחושב כמו ג'ייסון. "אוקיי, מגניב! היי רוזי, שמעת משהו מביבר היום?" הבחור שואל אותה בנחמדות, אבל עיניי עדיין ננעצות בו מכיוון שהוא מדבר עם הבחורה שלי.

"כן, שמעתי," היא מצחקקת, מסתובבת ומניחה נשיקה גדולה ל שפתיי, מפתיעה את הבחור מולנו. "הו חרא... א-אתה לא ג'ייסון." הבחור מגמגם, מחלים מהשוק. "לעזאזל, אתה ג'סטין ביבר! נחמד להכיר אותך סוף סוף, אחי. מעריץ גדול! הדרך בה חיסלת את כל הגברים האלו ב05' לבדך הייתה מטורפת! והיית רק בן שמונה עשרה! כל הגברים פה סוגדים לך, למעשה. כולם מאחלים שלהם יהיה את הכבוד שיש לך מג'ייסון." הוא מקשקש, לוחץ את ידיי בזמן שאני צוחק.

"אלה לא היו הזמנים הכי טובים בחיים שלי, אבל תודה. זה משמעותי בעיניי." אני אומר בזמן שרוזי משאירה נשיקות עדינות על לחי ובמורד אוזני. אני מהדק את אחיזתי עליה, מסמן לה שאם היא . לא תפסיק, אני הולך לזיין אותה ממש כאן, מול כולם. היא מצחקקת, מניחה נשיקה אחרונה על אוזני לפני שהיא קוברת את פניה בשקע צווארי.

שומעים צחקוק מרוחק, אנחנו מחייכים. "אלה כנראה ג'ייסון והבחורה שלו. אם אתם מחפשים אותם." הבחור מחייך לפני שאנחנו מתפצלים ואני מתחיל להתקדם למטבח.

"לא. לא, גברת. חתלתולה, תפסיקי לנסות להוריד את החולצה שלך. תפסיקי! ג'ולייט, תתנהגי יפה. אל תגרמי לי להושיב אותך בפסק זמן." אני שומע את ג'ייסון מזהיר כשאני נכנס למטבח. "פ-פסק זמן ר-רע! לא פסק ז-זמן. אני ל-לא לאהוב את זה, ב-בבקשה! אני לא! לא ל-לאהוב את זה!" אני רואה את ג'ולייט מנסה להוריד את חולצתה כשאני נכנס ורוזי צוחקת את הצחוק החמוד שלה.

"ג'ולי לא אוהבת בגדים, דאדי," רוזי מודיעה לי ואני מהנהן עם פרצוץ משועשע. ג'ייסון שולח לי מבט מעוצבן אך משועשע כשהוא רואה ושומע אותנו. "כן, ודאדי עומד לקנות לבייביגירל הקטנה שלו כותנת משוגעים כך שהיא לא תוכל לרוץ ברחבי הבית עירומה עם כל הגברים המסותבבים פה. חתלתולה רעה." ג'ייסון נוהם בשובבות, מחכך את אפו נגד אפה של ג'ולייט והיא מחייכת.