נקודת מבט: ג'סטין.
הדלת נפתחת במהרה ואנחנו עומדים פנים מול פנים עם האישה היהירה, הזנותית, החצופה והמרושעת ביותר שאני מכיר. אימא שלי.
אמי מחייכת חיוך מעושה כשהיא רואה אותי אך ברגע שעיניה נודדות לרוזי וג'ייסון, מצחה מתקמט מאוד.
"ג'סטין, אתה כאן." אני מגלגל את עיניי כשהיא מדברת בשפת האם של שלה, צרפתית. "עם הזונה החדשה שלך והרוצח. הפתעה, הפתעה." אני נוהם ממילותיה וחולף מולה, מוודא שידה של רוזי אחוזה בשלי בחוזקה.
"אל תתחילי עם החרא שלך, אימא. כבר נמאס לי מזה. היא לא זונה. היא הנסיכה שלי. תתמודדי עם זה." אני שורק בחזרה, פניי כבר אדומות מכעס. איך היא מעזה לקרוא לרוזי שלי זונה במשפט הראשון שהחלפנו בנינו אחרי תשע שנים.
"כל כך נחמד לראות אותך!" ג'ייסון אומר, בקול מזויף לחלוטין בליווי חיוך מזויף באותה מידה. היא מחייכת חיוך מזויף גם כן ומושכת אותו לחיבוק. לפתע הוא מעוות את פניו ואני יודע שהיא נעצה את ציפורניה הארוכות והחדות בגבו. כשהיא מתרחקת, הוא מזעיף פנים ומלטף את כתפיו. "כלבה מטומטמת."
אני מבחין בכך שרוזי נראית מאוד לא בנוח בזמן שהיא משחקת עם כפתוריי חולצתי ואני מלטף בעדינות את צדה עם אגודלי מאחר וידי כרוכה באופן הדוק סביבה; בשביל החרדה שלי ושלה גם כן. היא מחייכת אליי בעדינות כאות תודה ואני נמנע מלנשק את שפתיה המתוקות.
"אימא, זאת רוזי. רוזי, זאת אימא שלי." אני מציג אותן, רוצה להפחית את המתח באוויר. "רוזי," אמי מגרגרת, מביטה בה מכף רגל ועד ראש. "עלמה צעירה וכנועה מאוד, לא? אני יכולה להריח את זה עליך." היא אומרת, תופסת בקווצה משערה של רוזי ומשחקת אתה. "הדברים שהייתי עושה לך." היא מחייכת חיוך מעושה, גורמת לי להרחיק את רוזי מאחיזתה.
"תפסיקי את זה. היא שלי." אני שורק בזמן שג'ייסון נראה מוגעל ורוזי מבולבלת כהוגן.
אימא מגלגלת את עיניה ומתנשפת בבוז. היא מתחילה להגיד משהו כשמשרתה, ווינסטון, מגיח מהפינה, מצהיר שארוחת הערב מוכנה. עיניו נפערות כשהוא מבחין בג'ייסון ובי. "בנים!" הוא אמר במבטאו הכבד. "מה שלומכם?! לא ראיתי אתכם מאז-" הוא משתעל, עוצר את עצמו מאחר והפעם האחרונה שראה אותי הייתה בלוויותיהם של חברתי לשעבר ובני.
האוויר נהפך למביך שוב פעם.
"וויני! אח שלי!" ג'ייסון שובר את השקט, רץ אל ווינסטון ומושך אותו לחיבוק. רוזי מצחקקת בקולניות ודוחפת את פניה אל צדי כדי להסתירו, דבר הגורם לי לצחוק גם כן.
"אז, הגיע הזמן לארוחת הערב?" אימא אומרת, גורמת לכולם להתחיל לצחוק ולהנהן. היא מובילה אותו אל חדר האוכל. "הו, אימא. יכולתי לפחות להלביש אותו." אני מניד בראשי, מכסה את עיניה של רוזי, כשאני מבחין בחיית המחמד של אימא כורע ברך ליד מקומה, עירום לחלוטין. עיניו של ג'ייסון נדבקות לתקרה בן רגע והוא כמעט מועד בגלל השטיח.
YOU ARE READING
Little Strength
Fanfictionעם גורלה הנמצא שוב בידיו של המאסטר הישן, הרשע, אך עם זאת החכם שלה, רוזי נלחמת להישאר בחיים ולהיות חזקה. בעת שגבולותיה נבחנים עד קצה יכולתם, ג'סטין מחפש מעלה ומטה אחר הבייביגירל שלו, אהבת חייו, לפני שזה יהיה מאוחר מידי. עם החיים הבוחנים את רצונם, א...