Chapter 51❁

4K 264 141
                                    

נקודת מבט: ג'סטין

"את בסדר, יקירה, את בסדר," אני מנשק את רקתה של רוזי כששריריה מתכווצים כשגל כאב נוסף פוגע בה. ידי מלטפת את בטנה, בניסיון לעצור את הכאב אפילו שאין דבר שאני יכול לעשות. ידי השנייה משפשפת את רקתי בניסיון להקל על הלחץ והחרדה.

למה החיים שלי כאלה מלחיצים?

"ג'ייסון, שלא תעז לדקור אותו עם זה! זה ניטרוגליצרין! משהו בשביל התקפי לב. אל תשחק עם זה," אני שומע את אמילי צועקת ואני מסיט את מבטי ורואה את ג'ייסון והארולד משחקים עם מזרקים מלאים במה שאמילי אמרה הרגע. ג'ייסון מתכונן לדקור את ידו של הארולד בעודם צוחקים.

ג'ייסון נושף בבוז ומשלב את ידיו. "את לא כיפית יותר, עכשיו שאת בהיריון." הוא מתחצף, והיא מגלגלת את עיניה בתגובה.

"היי, ג'יי? אכפת לך אם אחזור הביתה כדי להביא לנו בגדים אחרים, מכיוון שזה מגוחך," ג'ייסון צוחק, מצביע על התלבושות המוזרות שלנו. גם קר בחדר בית החולים.

"זה בסדר. וגם, אתה יכול להביא את המזוודה שלי מהמשרד? אני צריך לסיים כמה דברים," אני מפהק בזמן שאני מניח את ראשי על כתפה של רוזי. אני מחייך בקלילות כששפתיה פוגשות במצח שלי והיא מלטפת את ידי בעדינות.

אני זורק לו את המפתחות כאשר הוא מרים את ג'ולייט הישנה מהכיסא. היא מייללת בעדינות לפני שהיא מכרבלת את ראשה בצווארו. אני מגחך כשתחתוניה הורודים שעליהם היה ציור של חתול -כמובן- נחשפו בפנינו בזמן שג'ייסון התקשה להחזיק את הכל.

מרים את ידי, אני מוריד את החצאית שלה מטה ומלטף את אחוריי ירכה בעודה נרדמת. היא באמת מתוקה. היא וג'ייסון מתאימים זה לזו.

"אתה יכול להביא את עוגיות חמאת השקדים שלי, בבקשה? אני מאוד רוצה אותם," רוזי שואלת בביישנות בעודה מלטפת את בטנה. פניה מתעוותות כשהתינוק בועט בחוזקה. "כמובן. אני אחזור עוד מעט," הוא עונה.

הארולד ואמילי ממקמים את עצמם בנוחות על הכיסאות כשג'ייסון עוזב כדי להביא לנו את הדברים.

כולנו נאנחים בשעמום כשהזמן זז באיטיות. בתי חולים באים עמוסים בליל כל הקדושים.

כנראה מפני שאנשים נהפכים להיות סתומים יותר בחגים.

מסתכל לכיוון סוף המיטה, אני מבחין ברגליה הנפוחות מאוד של רוזי ופניי מזעיפות. היא סובלת מכאבים ואני לא יכול לעשות הרבה כדי לעזור לה.

בניסיון לעזור, אני זז לקצה המיטה ומתחי לעסות את רגליה.

היא משחררת אנחה מלאה ברוגע ומחייכת אליי חיוך כה יפה ששווה את הכל.

סוף-סוף, הדוקטור נכנס פנימה.

"שמעתי שאת סובלת מכאבים," הוא אומר, גורם לי לזעוף ולגלגל את עייני.

Little StrengthWhere stories live. Discover now