Chapter 5 (Part 1)❁

7.8K 380 105
                                    

אם אתן לא מבינות, אל תשאלו. חכו לפרק הבא. הכל יהיה בסדר.


נקודת מבט: רוזי.

אני גונחת כשהאור המגיע מהחלון מאיר בבהירות בפניי, גורם לי להתעורר ולהושיט יד כדי לכסות אותן. אני קופאת במהרה ונרתעת כשכאב פוגע בי כמו מכת ברק ולפתע, כבר לא אכפת לי השמש שבעיניי.

גבי עלה באש וידעתי שאחת מעיניי נפוחות. יבבה רמה בורחת ממני כשאני לא מזהה את המקום שבו אני נמצאת או איך הגעתי לפה. הייתי על הקצה. לא יודעת אם מאסטר הולך יתפרץ דרך הדלת בכל שנייה.

אני רוצה את דאדי שלי.

אני עוצמת את עיניי בחוזקה, מתפללת להירדם שוב ולברוח מהגיהינום שאני קוראת לו חיי. אני שומעת דלת נפתחת ונסגרת, גורמת לי לצווח ולהירתע בפחד, מחביאה את עצמי מתחת לשמיכה.

"ששש, תנוחי, יקירה. את צריכה את הכוח שלך. את כל כך קטנה, בייבי. נהפכת להיות קטנה כל כך." נשיקה מונחת על מצחי והעקצוצים המוכרים גורמים לעיניי להיפקח במהירות.

"ד-דאדי?" שפתי התחתונה רועדת ועיניי מתרטבות כשאני פוגשת בעיניו הרטובות באותה מידה כמו שלי. "היי, בייביגירל." הוא לוחש, מחייך בעדינות בעודו מבריש קצוות שיער בחזרה למקומן.

"ה-התגעגעתי א-אלייך," אני מייללת, יבבה שקטה נשברת מבין שפתיי לפני, למרות גופי הכואב, שאני תוקפת אותו בחיוך גדול. ידיו השריריות והבטוחות נכרכות סביבי בחוזקה, אך עם זאת לא חזק מידי. סוג החיבוק שבו אתם מרגישים מוגנים ואהובים באופן מוחלט.

"התגעגעתי אלייך אפילו יותר, יקירתי." הוא המה, מנסה להיות חזק. החדר השקט התמלא לפתע ביבבות שוברות לב אך עם זאת מאושרות ומשיכות אף שקטות משנינו. לפעמים הוא היה מנענע אותנו קדימה ואחורה, לוחש מילים מתוקות. "מלאך שלי. מלאך יפהפה שלי, כל כך התגעגעתי אלייך." הוא היה מזמר כאילו לא הייתה לו שליטה על מילותיו.

"אבל," הוא מתרחק אך עם זאת אוחז בידיי. "לפחות עכשיו את, אני, והבוטן הקטן שלנו נוכל לחיות באושר ועושר. איך זה נשמע?" הוא מחייך, מנסה לגרום לי להרגיש יותר טוב אך זה נראה כאילו זה שולח אותי בחזרה לדיכאון מסחרר.

עיניו נפערות כשדמעות האושר שלי נהפכות ליבבות שוברות לב. אני מנידה בראשי ומכסה את פניי עם ידיי על מנת להחביא את הבושה הנגרמת מכך שלא הצלחתי להגן על התינוק שלנו. "ג-ג'סטין, אני כ-כל כ-כך מ-מצטערת!" היא מתנשפת בעודו מנסה להבין מה קרה.

"ששש, יקירה, את בסדר. את בסדר." ידעתי שהוא מנסה להישאר רגוע אך יכולתי לשמוע את הבהלה והפחד בקולו כשהרמזים מתחילים להתחבר במוחו. כשהוא מושך אותי לעוד חיבוק חם ובטוח, סוף-סוף אני מבחינה שכל אזור בטני וגבי מכוסים בגזות ותחבושות, מחביאים את צלקותיי מההפלה המאולצת והעונשים האחרים.

Little StrengthWhere stories live. Discover now