נקודת מבט: רוזי
לבי הולם בחזי כשחבר המושבעים יוצא אל החדר האחורי כדי להגיע להחלטה הסופית אחרי שכל ראייה מזעזעת נחשפה בפניהם. ג'סטין לווה החוצה מכיוון שהתחיל להרגיש ברע עקב התמונות והסרטונים. אז ישבתי על הכיסא לבדי, בעודי מתעלמת מנעיצת המבט המרושעת והזדונית השורפת חורים בראשי, המגיעה ממנו.
שומעת שיעול ודלתי נסגרת משמאלי, אני מסתובבת לראות את פניו הדומעות של ג'סטין בעודו מנסה להשתלט על עצמו, אבל כבר ראיתי אותן. "היי, בייבי." הוא אומר, מתיישב על כיסאו ומניחה נשיקה על צד פניי. "אני מצטער על זה ואני מצטער שהייתי צריך לעזוב לרגע." הוא אומר ברכות, מבט שבור ומרוחק בעיניו בזמן שהוא מדבר.
מבלי לומר מילה, אני מניחה, בעדינות, את אגודלי על שפתו ומושכת אותה בעדינות כדי שיפסיק לנשוך אותה בחוזקה. הוא מביט בי במבט מוזר ואחר כשאני מנשקת את שפתו התחתונה לפני שאני מתרחקת וממשיכה להביט קדימה. שום מילה לא נאמרה ושקט מחניק ועבה שרר באולם פעם נוספת. אילו מילים אפשר להגיד?
דקות ארוכות חלפו ונשימתי נעתקת כדהדלת נפתחה וחבר המושבעים מגיח מהחדר. זה היה מהר יותר משחשבתי... הדבר יכול לסמן חדשות טובות או חדשות רעות.
מרגישה באחיזה הדוקה על ידי, אני פונה להביט בג'סטין הממלמל תפילות שקטות בזמן שעיניו עצומות בחוזקה. אני צופה בשופט לוקח את הדף וחותם על כמה דברים. מחזיר את הדף, הוא מתחיל לדבר, "נציג חבר המושבעים יקרא כעת את ההחלטה. חבר המושבעים, האם הנאשם חף מפשע או אשם בחטיפה?" ראייתי נהפכת למטושטשת כשאני מקשיבה, חסרת נשימה.
"אשם, כבודו."
האולם מתמלא השתנקויות וג'סטין נשבר לצדי פע נוספת, אך הפעם בשמחה ורוגע.
"האם הנאשם חף מפשע או אשם באונס ותקיפה מינית?" השופט שואל שוב באותו טון. אני מסרבת להראות רגש עד שהצדק יגיע. ידעתי שהמשפט הזה משודר ברחבי המדינה והיה שיחת העיר מאחר שג'סטין ביבר, המנכ"ל המפורסם, חברתו והעובר שלהם מעורבים בו.
"אשם, כבודו." מסתכלת לימיני, אני צופה כשחיוכו של ולאד נעלם ומבט מאוכזב ומפוחד תופס את מקומו. הוא חשב שהוא הולך להתחמק מזה. לפחות הוא נשלח לכלא עם מארי, שכבר עמדה למשפט ונמצאה אשמה, לפני כמה שבועות.
"חבר המושבעים, האם הנאשם חף מפשע או אשם בהטרדה ותקיפה?"
"אשם, כבודו."
"האם הנאשם חף מפשע או אשם בסחר בסמים?"
"אשם, כבודו."
"האם הנאשם חף מפשע או אשם ברצח עובר?" זאת השאלה שלה חיכיתי. צדק לעובר שלי ושל ג'סטין.
"אשם, כבודו." אני משחררת אנחה כשפסק בדין האחרון פוגע בי בחוזקה. אני משחררת יבבה מלאת שמחה בזמן שג'סטין עושה את אותו הדבר. הוא מסתובב אליי ומושך אותי לתוך ידיו הבטוחות, חמות וחזקות ומחבק אותי בחוזקה.
"עשינו את זה, בייבי. עשינו את זה!" הוא חוזר, מניח נשיקות על פניי. אני משחררת צחוק נלהב, בידיעה שהוא לא יוכל לפגוע בי או במישהו אחר עוד.
ההקלה שזרמה בתוכי הייתה כמו מפל מים של שלווה; המים הקרים זרמו בוורידיי ולתוך נשמתי. נשמתי, שהייתה קרה ושחורה משנאה ומחוסר סלחנות, נהפכה לצלולה וחזרתי להרגיש טהורה שוב. הצדק נעשה.
מר ולדימיר קריסנוב, נמצאת אשם בחטיפה, אונס, תקיפה מינית, הטרדה, תקיפה, סחר בסמים ורציחת עובר. אתה נידון למאסר עולם ללא ערבות או שחרור על תנאי." השופט משתמש דופק עם פטישו סוף-סוף.
"האולם משוחרר." הוא אומר, קם ויוצא מהאולם. ג'סטין ואני צופים בחיוך כשולאד נלקח החוצה באזיקים. לוחצים ידיים עם כל עורכי הדין, אנחנו יוצאים החוצה בהקלה ואושר. חיוכנו קטן במעט כשאנחנו רואים את ג'ולייט עומדת לבדה, וג'ייסון לא נראה באופק.
ג'ולייט רצה לכיווננו, מוחאת כפיים ומחייכת. "י-ידעתי... י-ידעתי שהוא א-אשם! םשוט ידעתי... ידעתי את זה, בבקשה!" היא אומרת כשאנחנו משלבות ידיים ומצחקקות.
"ג'ולייט, איפה ג'ייסון?" ג'סטין שואל בקשיחות עם מבט מוזר על פניו. צחוקנו פוסק ואנחנו מביטות בו בסקרנות. "הוא שמע... ש-שמע את ה-המשפט... ועצבני. ג'ייסי ה-התעצבן. הוא הלך בכיוון הזה... בכיוון הזה, בבקשה." היא מצביעה על הדלתות. ג'סטין מקלל בשקט וממהר לצאת מבית המשפט, איתנו מאחוריו.
"ג'סטין, מה קרה?" אני שואלת, דאגה פוגעת בי. בקושי ראיתי את ג'סטין נלחץ ככה. הוא משתיק אותי, גורם לג'ולייט ולי לחלוק מבט מבולבל ומפוחד. הוא נושכת את שפתה ותופסת את ידי בחוזקה. אני משלבת את אצבעותינו ולוחצת. ליטל'ז חייבות להישאר ביחד.
ברגע שאנחנו יוצאים החוצה, אנחנו רואים כמה צלמים עוקבים אחרינו ואחריי השוטרים שמלווים את ולאד. האורות הבוהקים מסנוורים אותי מהלחיצה התמידית על מצלמותיהם והשאלות החפוזות שלהם כמעט גורמות לי להתקף חרדה. אני יכולה רק לדמיין כיצד ג'ולייט מרגישה.
הדבר הבא שקורה מפתיע אותי עד עמקי עצמותיי.
יריית רובה קולנית מרחוק מהדהדת באוזניי כשאני רואה את ראשו של ולאד נשלח אחורה וגופו נהפך למשותק, דם נשפך לכל עבר, אפילו עליי. צרחות חזקות ממלאות את החלל בזמן שג'סטין מפיל אותי ואת ג'ולייט לרצפה, אוחז בנו בחוזקה מתחתיו. יללה מפוחדת נשמעת מג'ולייט וג'סטין מוציא שורת קללות ארוכה מפיו. אני ממשיכה להביט קדימה בשוק וחוסר אמונה, בזמן שאני מכוסה בדם של האויב הכי גרוע שלי. הייתי מוצפת ברגשות שפשוט לא ידעתי איך להגיב.
ולאד מת.
ואני יודעת מי הרג אותו.
טאם טאם טאם!!!
שיאללה העלתי עוד פרק! אולי אעלה עוד אחד מחר!!! אוהבת!3>
YOU ARE READING
Little Strength
Fanfictionעם גורלה הנמצא שוב בידיו של המאסטר הישן, הרשע, אך עם זאת החכם שלה, רוזי נלחמת להישאר בחיים ולהיות חזקה. בעת שגבולותיה נבחנים עד קצה יכולתם, ג'סטין מחפש מעלה ומטה אחר הבייביגירל שלו, אהבת חייו, לפני שזה יהיה מאוחר מידי. עם החיים הבוחנים את רצונם, א...
