בבקשה תקראו את ההודעה בסוף הפרק:)
ג׳סטין
האש הדולקת באח הקרוב הציפה את החדר בחום ונעימות, סותרת את הקור בחוץ הנובע משכבת השלג שכיסתה את האדמה, שדמתה למיליוני חתיכות זכוכית. ריחות הקינמון, תפוח ועוגיות הג׳ינג׳ר שהארי הכין קודם לכן מילאו את האוויר והחדר נצץ עם אורות קטנים של חג המולד בזמן שעץ האשוח הירוק עמד בגאווה בפינת החדר.
גרביים חמים ושמיכות רכות נגרבו וכיסו את רגלנו וסוודרים נדושים של חג המולד שמרו על פלג גופנו העליון מהקור בעודנו מתכרבלים על הספה וצופים בקלאסיקות ישנות. רוזי מניחה את ראשה על ברכיי בזמן שאני מלטף את שיערה הרך.
מסיט את מבטי, אני רואה שג׳ייסון מחזיק בג׳ולייט כאילו הייתה זכוכית והומה מילים מתוקות לתוך אוזנה בעודה מחייכת את חיוכה - שהפך להיות נדיר, בעדינות.
לפעמים אני תוהה אם היא מודעת לזה שפסיכופט אוהב אותה. כשהוא לא איתנו, זה כאילו שמתג קופץ בתוכו, משחרר את הצד הרצחני בו. אני לא יודע איך הוא עושה את זה. אפילו כשהייתי יד ימינו, בקושי הצלחתי לעשות את זה והתקשתי לכבות את הרגשות שלי. כן, הרגתי בחורה עם נחש אבל זה הגיע לה. נחש הורג נחש. זה הגיע לכל מי שהרגתי.
אני מניח שגם ג׳ייסון מתקשה לכבות את הרגשות שלו לאחרונה, מה שגרם לו להתפרץ על ג׳ולייט. עברו מספר שבועו תמאז המקרה והיא עדיין מהססת בסביבתו. אני יודע שהוא היה מאוד מתוח בשבועות האחרונים וכשאני אומר שהמוח שלו מופעל אחרת ושהוא באמת פסיכופט, אני מתכוון לזה.
הוא באמת משוגע. מטורף. פסיכופט. מופרע.
הוא לא מראה את זה לידנו אבל כשהוא כן, מישהו הולך לשלם.
אני יכול לראות שההיסוס של ג׳ולייט אוכל אותו ואני צופה להתמוטטות ממנו. אני יכול לראות אותם ממרחקים.
מחר, הוא הולך ״לטפל״ המצה. מהלך השבועות האחרונים, הוא אגר מידע לפני שעשה צעד כלשהו.
הייתי נוכח בחדר כשג׳ייסון הסביר לג׳ולייט למה לוק לא יהיה בסביבה יותר, מכיוון שהוא פגע בשניהם. היא הייתה מבולבלת לכמה זמן אבל כשהוא אמר לה שלוק ׳יוצא לחופשה לנצח׳ היא הנהנה וויתרה. היא בכתה קצת אבל ג׳ייסון ניחם אותה והיא שכחה את כל העניין במהרה כשהוא שאל אותה אם היא רוצה לשחק בבובות.
אני עדיין לא חושב שהיא מבינה את חומרת המצב ואני יודע שג׳ייסון לא הולך להרחיב בעניין, אז החלטתי שלא להתערב.
״חתלתול, רוצה קשיו? רוצה קשיו, בבקשה?״ ג׳ולייט שואלת, מרימה קשיו אחד לפיו בזמן שהוא בוהה בה בהערצה. פותח את פיו, היא מניחה את האגוז על לשונו בעודה מצחקקת. ״תודה שאת חולקת, בייבי. כזאת ילדה מתוקה,״ היא מלטף את שיערה בשעה שהוא משבח אותה.
YOU ARE READING
Little Strength
Fanfictionעם גורלה הנמצא שוב בידיו של המאסטר הישן, הרשע, אך עם זאת החכם שלה, רוזי נלחמת להישאר בחיים ולהיות חזקה. בעת שגבולותיה נבחנים עד קצה יכולתם, ג'סטין מחפש מעלה ומטה אחר הבייביגירל שלו, אהבת חייו, לפני שזה יהיה מאוחר מידי. עם החיים הבוחנים את רצונם, א...
