Chapter 11❁

8.4K 375 72
                                    

כשתראו את המילה "שפוט" בפרק, כנראה שלא תבינו למה רוזי התכווצה. אז אני פה כדי להסביר לכן. באנגלית המילה שפוט היא WHIPPED כאילו מוכה. אבל אחרי מה שרוזי עברה, היא מפחדת גם לשמוע את המילה!! את השורש של המילה אפילו. (יענו באנגלית).

מקווה שהבנתן!!!

נקודת מבט: ג'סטין.

אני נאנח בקלילות, מוריד את משקפיי ומשפשף את רקותיי לאחר שעצמתי את עיניי. יכולתי להרגיש בכאב הראש המגיע ולא ציפיתי לו.

מיגרנות היו מאורע קבוע במהלך החודשים האחרונים, התמודדות עם כל הדרמה בזמן האחרון, וכמעט התרגלתי אליהן. לא הייתי צריך להתרגל אליהן אבל התרגלתי. גם לא הייתי צריך להתרגל לצריבה המתמדת בעיניי בגלל הדמעות הזולגות מהן כל יום. אבל התרגלתי.

גם עדיין ניסיתי להתגבר על האבל על שני בניי. עברו תשע שנים מאז ג'ספר ולפעמים אני עדיין מתעורר באמצע הלילה בבכי ועכשיו עם זה שרוזי ואני איבדנו את הבן שלנו, כמעט הגעתי לנקודת השבירה שלי.

אחת מעיניי נפקחת במהירות כשלפתע אני שומע צחקוקים וקריאות "שקט" קטנים הבאים מהמסדרון. "בנות," אני אומר בקול הדאדי שלי, זוכה בצווחות רמות ורגליים קטנות ומהירות הממהרות במורד המסדרון. אני נאנח, מניח בראשי בגיחוך וממהר לעמוד כדי לעקוב אחריהן.

כשאני יוצא מחדרי למסדרון, אני פוגש בג'ייסון, שהיה עם אותה הבעת פנים כמו שלי. "גם אתה שמעת את זה?" הוא שואל, מחייך חיוך קטן מכך שהבנות שלנו זממו משהו שובב. אני מהנהן, מגחך בקלילות כששנינו שומעים את דלת המשחקייה של רוזי נסגרת בטריקה.

שנינו מתהלכים במורד המסדרון, מוכנים לדברים המשוגעים שהבנות האלו הכינו לנו הפעם. אני לוחץ את אצבעי לשפתיי כסימן לשקט כשאנחנו קרובים לדלתה. יכולתי לשמוע את צחוקה המלודי של רוזי השולח רטטים במורד עמוד שדרתי. אני פשוט אוהב לשמוע את הצחוק שלה.

פותח את הדלת במקצת, שנינו מציצים פנימה כדי לראות את שתי הבנות מרחפות מעל משהו וצוחקות.

"רוזי,"

"אלה,"

ג'ייסון ואני אומרים באותו הזמן, גורמים להם לקפוץ; רוזי קצת יותר.

"ה-היי, דאדי," רוזי אומרת בביישנות בעוד שאלה מחביאה משהו מאחוריי גבה. אני נמס בתוך תוכי שרוזי הולכת לכיווני באטיות ומסמנת לי להרים אותה, גורמת לי להרים אותה. "אוו, הנסיכה הקטנה שלי," אני הומה, מרים אותה ומניח אותה על מותני.

"ר-רוצה לראות מ-מה מ-מצאנו? אבל זה ס-סוד. אז ששש," היא אומרת, משחקת עם צווארון חולצתי. "כמובן, יקירה. אני אשמח לראות את הסוד שלך." אני מחייך אליה, מתאהב אף יותר בחמידותיה בכל פעם שהיא פותחת את פיה.

Little StrengthWhere stories live. Discover now