כשאתם רואים מילים ככה: בלהבלהבלה בשיחה של ג'סטין וג'ייסון, זה כדי שתראו מה הם אומרים בצרפתית.
נקודת מבט: ג'ייסון.
"מי זה היה? זאת רוזי שלי? תן לי לדבר איתה! בבקשה, הו אלוהים, בבקשה תתן לי לדבר איתה," ג'סטין מתחנן בזמן שרוזי מביטה בי בשוק.
"ה-הו, היא ישנה. כן, היא ישנה עכשיו. לא יכולה לענות! נו טוב, סליחה!" אני מקשקש בזמן שרוזי נועצת בי את מבטה בחמידות. אני מגלגל את עיניי ותופס חתיכת נייר.
"אם את רוצה שקרלה תשמע ותהרוג אותך, בבקשה, תדברי איתו!" אני כותב, גורם לה לנשוף בבוז ולהזעיף פנים. אני מקמט את מצחי כששפתה התחתונה מתחילה לרעוד אבל היא ממהרת לחזור לעצמה. היא מוחה את הדמעה שזלגה במורד לחיה ואני נמנע מלהגיד משהו שינחם אותה מכיוון שאני יודע שג'סטין ישמע אותי. במקום, בחרתי למחות את הדמעות האחרות שזלגו במורד לחיה השנייה בזמן שהיא מחייכת אליי בביישנות.
"טוב, אז ת-תעיר אותה! אני צריך ל-להתנצל!" ג'סטין בולע את מילותיו לפתע, מה שגורם לי לקמט את מצחי. "ג'סטין? אתה שיכור עכשיו? נו באמת אחי, באמת? רק שמונה בבוקר אצלך ואתה צריך ללכת לעבודה!" אני שואל, טיפה כועס. הוא בחיים לא הצליח להתמודד עם עצב בדרך הנכונה. הוא תמיד הרחיק ממנו את האנשים שאהב ושתה עד תרדמת.
"א-אולי," הוא משהק ורוזי מעבירה את ידיה בשערה בלחץ. אני יכולה לראות שהיא רצתה להגיד משהו. אני מכסה את השפורפרת פעם נוספת. "אולי תלכי עם ג'ולייט ותתארגנו למיטה. אני אטפל בזה ואחזור אליכןבמהרה." אני לוחש, לא רוצה שהוא ישמע את זה, והיא מהנהנת. אני מנשק את מצחה בעדינות לפני שהיא עוזבת ומקבל ממנה חיוך קטן.
כשהיא סוגרת את הדלת אחריה, אני נשבר. "ג'סטין דרו ביבר המזדיין," אני נוחר, וציחקוק נשמע בצד השני. "היי, זה השם שלי!" הוא אומר כמו ילד, מכעיס אותי יותר. "אני יודע שכואב לך, אבל אתה צריך להפסיק לשתות כל כך הרבה. אתה באמת יכול לפגוע בעצמך. ואז לרוזי לא יהיה אף אחד!" ידעתי שאם אזכיר את רוזי, זה יגרום לו לחשוב על המעשים שלו מחדש.
"אל תכניס אותה לזה!" הוא נשבר לתפע, מפתיע אותי. הוא מסוג השיכורים שהיו חמודים ומצחיק, לא עצבניים. כנראה שרוזי זה נושא רגיש עכשיו. אני תוהה מה הם אמרו ב"ריב" שלהם.
"ואתה לא יכול להגיד כלום, מר "בואו נסניף קוקאין סתם ככה". אתה סוחר סמים וראש מאפיה. אל תתנהג כמו צדיק ותגיד לי שמה שאני עושה שגוי. לעזאזל!" הוא נוהם, עוצם את עיניי ונאנח, נותן לו להוציא את כל הכעס.
"סיימת?" אני שואל לאחר רגע של נשימות כבדות ושקט. "כן.. סליחה." הוא לוחש בהתנצלות. "זה בסדר, אחי. רק רציתי שתדע... מצאנו את הכלבה." אני מדבר בצרפתית, שפת האם של ג'סטין ושלי. ידעתי שקרלה לא מבינה אז אני יכול להעביר את המסר לג'סטין מבלי שהיא תגלה.
YOU ARE READING
Little Strength
Fanficעם גורלה הנמצא שוב בידיו של המאסטר הישן, הרשע, אך עם זאת החכם שלה, רוזי נלחמת להישאר בחיים ולהיות חזקה. בעת שגבולותיה נבחנים עד קצה יכולתם, ג'סטין מחפש מעלה ומטה אחר הבייביגירל שלו, אהבת חייו, לפני שזה יהיה מאוחר מידי. עם החיים הבוחנים את רצונם, א...
