נקודת מבט: ג'סטין. (שלושה חודשים לאחר מכן).
"רוזי?" אני דופק בחוסר סבלנות על דלת חדר האמבטיה בעודי מחכה לחדשות. "יקירה?" אני דופק שוב אחרי שאני לא שומע תשובה. לאחר כמה דקות של שקט וכאב גדל בלבי, אני פותח את הדלת מעט.
"הו, נסיכה," אני נאנח כשאני מביט בה מייבבת בשקט על הרצפה, בדיקת היריון שלילית נוספת בידיה.
מרים אותה, אני מבריש את שמלתה מטה כדי לכסות אותה וסוחב אותה אל חדר השינה. דמעותיה מרטיבות את צווארי בזמן שאני מתיישב על הכיסא הגדול ומכרבל אותה אליי.
מאז שהיא אמרה לפסיכולוג שלה שהיא רוצה לנסות, לשאת את התינוק שלי ברחמה נהפך למטרה והיא לא הפסיקה לנסות. על אף שאני אוהב את תשומת הלב וכל עשיית האהבה, זה כואב לראות אותה נשברת בכל פעם שהתוצאות חוזרות שליליות.
"יקירה, תסתכלי עליי," אני מלטף את לחיה ותופס את סנטרה בעדינות כדי שתביט לתוך עיניי. אני מוחה את הדמעות הזולגות מעיניה האדומות והנפוחות עם אגודלי ומניח נשיקה נשיקה מתוקה על שפתה התחתונה. "אהובה, את תכריחי את הגוף שלך ותלחיצי את עצמך בגלל זה. את תגרמי לעצמך לחלות ודאדי לא יהיה שמח איתך. אנחנו ניצור את התינוק הזה כשהזמן הנכון יגיע." אני בולע את הגוש בגרוני בחוזקה כשגרוני מתחיל להיסגר מעומס הרגשות שפוגע בי.
לפתע, מוחי מוטרד על-ידי מחשבות נוראיות ואני מתפלל שהן לא נכונות. בכל זאת, אני שואל. "אהובה, עברו שלושה חודשים שבהם אנחנו מנסים ולא קיבלנו שום תוצאות. אולי נקבע פגישה עם הדוקטור כדי לוודא שהכל בסדר?" ראוה שהיא עומדת להתנגד, אני קוטע אותה. "גם אני אבדק!" אני קורא אפילו שידעתי שאני בסדר מהפגישה האחרונה שלי של הדוקטור.
אני לא זוה שגופו כמעט נחתך לחצי על-ידי מספריים חלודים, ועקרו מתוך הרחם שלו תינוק כאילו הייתי כלום. מי יודע איזה נזק נגרם לאיברים הפנימיים של הבייביגירל היקרה שלי. אני צופה בעצב כשעיניה דומעות אפילו יותר ממקודם לפני שהיא מהנהנת בשקט, ידה עדיין אוחזת בבדיקת ההיריון.
נאנח בשקט, אני מלטף את העור בין גבותיה המקומטות לפני שאני מניח נשיקה באזור. "אולי תלכי לשחק עם הצעצועים שלך בזמן שאני אקבע פגישה ולאחר מכן, דאדי יקח אותך לאכול גלידה, כן?"
"א-אוקיי," קולה הקטן נשבר מעט כשאני קמה מברכיי. אני נותן לישבנה הקטן והחמוד טפיחה קטנה כשהיא יוצאת מהחדר לפני שאני מרים את ניידי. מחייג למספרו של הדוקטור, הטלפון מצלצל פעמיים לפי שהוא עונה. אני קובע פגישה במהירות לתאריך הקרוב ביותר לפני שאני מחייג.
מתקדם לחדרה, אני פותח את הדלת בשקט, נזהר שלא להפחיד אותה, ומחייך בעצב כשאני נושאת בבובת תינוק קטנה והומה אליה. "מוכנה, אהובה?" אני שואל ברכות, מרים כמה בגדים שהיו זרוקים על הרצפה. "כן, אני רק צריכה להשכיב את התינוק." היא אומרת ואני מסיט את מבטי, מנסה בכל כוחי לא להראות את הכאב והצער שלי.
YOU ARE READING
Little Strength
Fiksi Penggemarעם גורלה הנמצא שוב בידיו של המאסטר הישן, הרשע, אך עם זאת החכם שלה, רוזי נלחמת להישאר בחיים ולהיות חזקה. בעת שגבולותיה נבחנים עד קצה יכולתם, ג'סטין מחפש מעלה ומטה אחר הבייביגירל שלו, אהבת חייו, לפני שזה יהיה מאוחר מידי. עם החיים הבוחנים את רצונם, א...
