-8-

11.6K 425 15
                                    

גנחתי בכעס עוד שעתיים ההורים שלי אמורים להגיע ואני לא אספיק לישון!
שתלך ברגל מה אכפת לי.

באתי להגיד לה שאין לי כוח לקחת אותה אך קול שקט נשמע בראשי 'ככה אתה נותן לרונה ללכת לבד בלילה? אין פלא שהיא מתה בגללך' סכין נכנסה לליבי בסיבוב, לעזאזל.
"כוסעמק בואי" זרקתי בעצבים לאוויר. אליה חייכה חיוך גדול "יש! תודה אתה מציל אותי! פחדתי פחד מוות" חזרתי בליבי על המילים שלה 'אתה מציל אותי פחדתי פחד מוות' למה הכל כל כך מוזר בזמן האחרון?

יצאנו מהבית ונכנסנו לרכב. "אני אנסה לנסוע לאט" אמרתי בקור כבר מוכן לחפירות על נסיעה מהירה "לא! תסע מהר!! הכי כיף "
עייני נפתחו בהלם "את לא מפחדת?" שאלתי מעט מופתע, היא הסתכלה עליי בשעשוע וצחקה "ממש ממש ממש לא. יאללה טוס"
ולפי בקשתה נסעתי במהירות לעבר הכתובת שאליה הביאה לי.

"או לא... פאק" מילמלתי כשרכב התחיל לעצור באמצע הכביש, מהר לקחתי פניה חדה ימינה בשביל לא להתקע באמצע הכביש.
הרכב נעצר ולא התניע.
"שיט שיט שיט!" צעקתיי ובעודי מכה את ההגה עם אגרופיי. "תרגע אני ממלא איחרתי, הם יכעסו אותו דבר גם אם נחזור בבוקר" אליה ניסתה להרגיע אותי ללא הצלחה. "כוסעמק לא אכפת לי מתי תגיעי, אני צריך להגיע מוקדם והרכב המזורגג הזה תקוע!" היא שתקה.

"שיט נו!" ניסיתי להתניע שוב ללא הצלחה ולאחר ניסיונות רבים ויצאתי מהרכב.
"היי לאן אתה הולך" אליה יצאה גם כן והלכה אחריי. "לבדוק את המונע" סיננתי בכעס.
מלא עשן עלה מהמנוע "כוסעמק נו! זה לא קורה לי!" צעקתי בועט ברכב.
אליה עמדה בצד המומה מההתנהגות שלי.
קרסתי על הריצפה, תפסתי את ראשי בין ידי מנסה להרגיע את עצמי. אליה זחלה על הרצפה באיטיות לכיווני, היא ליטפה את ידי משורש כך היד עד לכתף.
גם רונה הייתה עושה את זה...
הנשימה לא עלתה, שיט שיט שיט הכדורים שלי בבית.

התחלתי להתנשף בקצב מהיר מנסה לדבר אך לא מצליח. אליה המשיכה ללטף את ידי ולחשה לי ברוגע "ששש הכל בסדר, תרגע, הכל בסדר" היא חייכה את החיוך הגדול שלה, זה לא עוזר זה רק מחמיר.
קמתי במהירות מהרצפה כמעט נופל.
נשענתי על הרכב מנסה לשמור על שיווי משקל... ללא הצלחה.
אליה נכנסה ללחץ כאשר הבינה שזה רציני.
"אמאלה עומר מה קורה?" שאלה בלחץ.
ניסיתי לדבר ולנשום מה שלא כל כך עבד לח.
"ת..תת..תפתחי את המ..מגי..רה" ניסיתי לדבר אך השתעלתי בלי סוף.

היא פתחה את הדלת והתחילה לחפש באטרף במגירות.
אני לא מצליח לנשום.
התקף חרדה.
לשאוף
לנשוף
לשאוף
לנשוף
קרסתי על הרצפה לוחץ על החזה שלי שהרייאות יתחילו לעבוד ושהלב יפסיק לכאוב.
"הינה הינה מצאתי!" אליה צרחה כשדמעות יורדות על פנייה והכניסה לי כדור לפה.
היא החזיקה לי את היד ונעצה את עינייה בעייני
"לשאוף, לנשוף, לשאוף לינשוף" היא אמרה עוזרת לי להסדיר את נישמתי.

נקודת שבירה / גמורWhere stories live. Discover now